תרגום

הרנן דיאז מצליח במרחבים לגולל סיפור התבגרות אכזרי, עצוב אבל גם רך שאולי מזכיר כל כך הרבה דברים, אבל לא דומה לשומדבר. והתוצאה היא דיוקן של אדם בעולם המשתנה במהירות.

רומן פוליטי חברתי העוסק בכיבוש, ביחסי ישראל והערבים, ביחסים שבין ערביי ישראל והפלסטינים ובין ערביי ישראל לבין עצמם, ובעיקר הוא עוסק בזיכרון – הזיכרון האישי והזיכרון הקולקטיבי. נכון, החומרים חוזרים על עצמם אבל החזרה הזו היא אינטרטקסטואליות לשם זעקה, לשם שאלות גלובליות שלא תמיד יש להן מענה חד משמעי