בארני נוריס, 1987, הוא סופר ומחזאי אנגלי, שזכה לפרסים רבים. חמישה נהרות נפגשו במישור מיוער הוא הרומן הראשון שכתב, ואני מקווה מאוד שהוצאת לסה ימשיכו לתרגם את ספריו.
חמישה נהרות נפגשו במישור מיוער, בארני נוריס, לסה, 2020 (2016). תרגום: שי סנדיק
Five Rivers Met on a Wooded Plain, Barney Norris, 2016
לקרוא ספר של סמואל בקט אחרי שנים רבות כל כך, זה מסג' למוח. מרפי הוא ספר שלוחץ על כל התאים האפורים, כל מה שידעת ולא ידעת: כל משפט הוא רפרנס לאוצר בלום מההיסטוריה, המיתולוגיה, הדת, כתבי הדת, הפילוסופיה, האסטרונומיה, האסטרולוגיה, הגיאוגרפיה וכל מדע שלא הזכרתי.
לכן, לפני שאכתוב על הספר אשבח בכל סופרלטיב אפשרי את המתרגם, עמרי אשר, שטרח להבהיר לקורא את מה שחלילה פספס: הסברים מדוקדקים, מפורטים ומדוייקים; ועורך התרגום: מנחם פרי. נפלא!
לכן, את מרפי צריך לקרוא לאט, לאט אבל בטוח.
מרפי, סמואל בקט, הספריה החדשה, 2020. תרגום: עמרי אשר
Samuel Beckett, Murphy, 1938
ארין מורגנסטרן (Erin Morgenstern), ילידת 1978, היא אמנית מולטימדיה וסופרת ספרי מדע בדיוני אמריקאית. ב 2011 יצא לאור ספרה The Night Circus (בעברית: קרקס החלומות) וזיכה אותה ב Locus Award for Best First Novel.
בשנת 2019 יצא לאור ספרה השני The Starless Sea, סיפור אהבה נצחי ופנטסטי המתרחש בעולם מחתרתי סודי – מקום של פיראטים, ציירים, אוהבים, שקרנים וספינות המפליגות על ים ללא כוכבים.
The Starless Sea, Erin Morgenstern, Doubleday, 2019
צ'יגוזי אוביומה, 1986, הוא סופר ממוצא ניגרי ובן האיגבו. בשנת 2015, נבחר על ידי המגזין Foreign Policy לאחד מ "100 הוגים גלובליים". הוא כתב שני רומנים, הדייגים (2015), ו An Orchestra of Minorities, מ 2019 וטרם תורגם, שניהם הועמדו לרשימת המועמדים לפרס בוקר. כמו הדמויות שלו ב הדייגים, גם הוא נולד ב Akure, בדרום מערב ניגריה, בירת מחוז ה Ondo. הוא דובר איגבו, יורובה ואנגלית.
צ'יגוזי אוביומה מלמד כיום באוניברסיטת נברסקה-לינקולן.
לספרו מ 2019 An Orchestra of Minorities
הדייגים, צ'יגוזי אוביומה, מודן, 2018 (2015). תרגום: קטיה בנוביץ
The Fishermen, Chigozie Obioma
להמשיך לקרוא הדייגים / צ'יגוזיה אוביומה The Fishermen / Chigozie Obioma
Shuggie Bain (שאגי ביין) הוא רומן הביכורים האוטוביוגרפי של הסופר הסקוטי-אמריקאי דאגלס סטיוארט, שיצא לאור השנה, 2020, וזכה בפרס בוקר. סטיוארט עבר לניו יורק בגיל עשרים וארבע לאחר שסיים לימודים בעיצוב אופנה.
Shuggie Bain מספר את סיפורו של שאגי, הצעיר מבין שלושת ילדיהם של אגנס ושאג, בשנות השמונים של המאה הקודמת, אחרי תקופתה של מרגרט תאצ'ר בגלזגו שבסקוטלנד.
הרומן עוקב אחרי הטיפול של שאגי באימו האלכוהוליסטית. הרומן מוקדש לאימו של סטיוארט, שמתה מאלכוהוליזם כשהיה בן שש עשרה.
Shuggie Bain הוא רומן שנכנס ישר ללב, אחרי שמניחים אותו מהיד, הוא לא נותן מנוח, סוחף וקורע לב. הוא כתוב בדיאלקט סקוטי, משובץ בסלנג גלזגווויאני, והשפה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שסטיוארט בחר להעביר לקורא.
Shuggie Bain, Douglas Stuart, Picador, Grove Press, 2020
להמשיך לקרוא Shuggie Bain / Douglas Stuart שאגי ביין / דאגלס סטיוארט
אל הרומן The Death of Vivek Oji הגעתי דרך האינסטגרם. ראיתי המון המלצות על הספר, העטיפה הרשימה אותי ומיד הורדתי לקינדל. זהו רומן רגיש מאוד על גבולות ומרחבים, זהות ומיניות על רקע הדיקטטורה בניגריה.
Akwaeke Emezi, היא סופרת ואמנית וידאו ממוצא ניגרי. היא נולדה ב 1986 לאב ממוצא ניגרי ולאם ממוצא טמילית-הודית בניגריה, היום חיה בניו אורלינס. The Death of Vivek Oji הוא ספרה השלישי (Freshwater, רומן הביכורים שלה, יצא לאור ב 2018 ומעובד לסדרת טלויזיה, ו Pet יצא לאור לפני כשנה), ספריה זיכו אותה בפרסים רבים. אני מניחה שהביוגרפיה שלה, כמי שחיה במרחבים לימינליים, כבת להורים מעורבים, המורשת של האיגבו, והחיים בניגריה מול החיים במערב הם הבסיס לכתיבה שלה. קטעי הוידאו שלה עוסקים במטאפיזיקה של הרוח השחורה, והכתיבה, הפיסול והביצוע יוצרים טקסטים המעבדים את התגלמות האישה כישות לא אנושית, ọgbanje (מתוך האתר של Emezi), מושג שחוזר על עצמו גם ב The Death of Vivek Oji ועליו אפרט בהמשך. .
גרהם וויליאם ווקר, 1963, Graham William Walker, ידוע בשמו גרהם נורטון, Graham Norton, איש רדיו וטלויזיה ממוצא אירי, קומיקאי, שחקן וגם סופר, שחי בלונדון.
ספרו, מציאה, שתורגם השנה בהוצאת לסה, הוא ספרו השני של נורטון, ואחרי הקריאה בו, אשמח מאוד לקרוא גם את ספרו הקודם. אעז ואכתוב כי כשקראתי את מציאה, עלה לנגד עיניי הסיפור הקצר של ש"י עגנון האדונית והרוכל.
מציאה, גרהם נורטון, הוצאת לסה – ספרות צפונית, 2020. תרגום: שי סנדיק
A Keepr, Graham Norton, Hodder & Stoughton, 2018
סטודנטית לספרות וסופר נפגשים בגינת בית קפה. הפגישה הזו היא תחילתה של ידידות מופלאה שתמשך ארבעים וחמש שנים, "ועדיין לא נגמרה". הסטודנטית היא מי שתהפוך לחוקרת התרבות פרופסור נורית גרץ והסופר, כבר אז סופר מוכר וידוע, הוא עמוס עוז.
ארבעים וחמש שנים של שיחות נפש ואקטואליה, של היכרות של שתי המשפחות – עוז וגרץ/קינן, של אהבת דעת ותרבות שתומללו לביוגרפיה קצרה מידי לטעמי, אך קצרה וקולעת.
מה שאבד בזמן: ביוגרפיה של ידידות, נורית גרץ, הוצאת דביר, 2020
מארי קירי מוכרת לעולם בזכות גילוי הרדיום והפולוניום ושני פרסי נובל. את הראשון קיבלה יחד עם בעלה פייר קירי. סיפור אהבתם וזוגיותם ידוע מאוד וכבר נכתב עליו הרבה.
מעטים יודעים, לעומת זאת, על התשוקה המטורפת שסחפה את מארי אל בין זרועותיו של פול לנז'בן, מדען גדול גם הוא, תלמיד וחבר קרוב של פייר, כשנתיים וחצי אחרי התאונה שבה קיפח זה את חייו. סיפור אהבה נוסף ושונה בחייה של מארי עם פול לנז'בן, גבר נשוי ואב לארבעה ילדים, סיפור שעורר שערוריה תקשורתית עזה בצרפת ומחוצה לה, עמד לגרום למעין פרשת דרייפוס שנייה וכמעט עלה למארי בחייה.
Irène Frain, Marie Curie prend un amant, Seuil, 2015
עלילת הרומן ההיסטורי Lilac Girls מתחילה ב 1939 עם פלישתו של היטלר לפולין וצרפת, ממשיכה בשואה ובמחנה העבודה ראוונסבריק, ומסתיימת ב 1959. עשרים שנה קריטיות בחייהן של שלוש נשים שלכאורה לא קשורות אחת לשנייה: קארוליין פרידיי, שחיה בארצות הברית; קאסיה שחיה בפולין; והרטה שחיה בגרמניה. שתיים מהן דמויות אמיתיות בהיסטוריה.
Lilac Girls הוא רומן הבכורה של מרתה האל קלי, קופירייטרית לשעבר של סוכנות מודעות. ברומן יש פרטים רבים הן על החיים בארצות הברית, החיים בפולין ובגרמניה; הבנה מעמיקה של הכיבוש הנורא שהוטל בפולין, והמצב הלא הוגן שלאחר המלחמה שנוצר בפולין.
Lilac Girls, Martha Hall Kelly, Ballantine Books, 2016
בנות לילך, מרתה האל קלי, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2020
