מעשי השטן סקרנו את האדם והאנושות מאז ומתמיד. השטן מוזכר בפעם הראשונה בתנ"ך בספר במדבר, והוא מתואר שם כמכשול "ויתיצב מלאך ה' בדרך, לשטן לו"
השאלה הגדולה היא איך ממכשול הופך השטן לדמות ממשית שמסיתה מדרך הישר כפי שהוא מתואר באיוב, למשל?
הפער נוצר בתקופה של כתיבת הספרים. הוא אמנם בהתחלה היה מכשול, אך כתיבת ספר איוב, ששם הוא מוגדר לראשונה כדמות של ממש, היתה אחרי ההגעה של העם מגלות בבל בחזרה לירושלים. הם היו מושפעים מדת הזרתוסתרה, הדת הפרסית העתיקה, והם האמינו בדואליות שבין טוב ורע, והאמינו שעל כל צד שולט אל שונה
מאז, הספרות העולמית עסקה רבות בדמות השטן, האמן ומרגריטה של בולגקוב, האחים קרמזוב של דוסטייבסקי, הסרט לפגוש את ג'ו בלאק, ד"ר פאוסטוס של תומאס מאן, פאוסט של גתה ועוד..
ברשימה זו אתמקד בשני סיפורים קצרים. השטן ודניאל וובסטר של סטיב וינסנט בנה והצל או הסיפור המופלא בפטר שלמיאל של אדלברט פון שאמיסו
The Devil and Daniel Webster, Stephen Vincent Benét, 1936
Peter Schlemihls wundersame Geschichte, 1814
השטן ודניאל וובסטר / סטיב וינסנט בנה
זהו סיפור קצר שמתחיל עם מותו של דניאל וובסטר, שמסופר עליו שהיה איש חשוב מאוד. היה יודע לקטרג באופן כזה שהנהר היה שוקע. והיה גם איש בשם ג'בז סטון, שהיה ביש מזל, שכל מה שנגע בו מת. יום אחד נמאס לו, כל כך מיואש היה שאמר “בי נשבעתי שדי בכך כדי לגרום לאדם לרצות למכור את נשמתו לשטן! והייתי מוכר אותה, בשתי אגורות!”
איש זר הגיע לחווה של סטון, וחתם איתו על עסקה ומאותו יום חייו התהפכו והאירו את פניהם לסטון. פעם בשנה עבר הזר מול סטון, וסטון קפא על מקומו. בשנה השישית הוא אפילו עצר מולו, ולא הייתה לסטון עוד שלווה. הזר הזכיר לסטון שבעוד שנה בדיוק יפוג ההסכם והוא צריך להחזיר את ההלוואה שלקח. סטון מקבל ארכה של עוד ארבע שנים, אך שלוותה הופרה והוא לא מצליח להירדם בלילות.
הוא מחליט לפגוש את דניאל וובסטר עורך הדין ו-וובסטר אומר לו “אין ספק, לקחת על עצמך לעדור בערוגת השטן עצמו, שכני סטון,” “אבל אני אקח עלי את התיק שלך.” וובסטר ממשיך ואומר לסטון עוד משפט שמעמיק את הסיפור הקצר ודן גם באינדיאנים – שכדאי להחזיר להם כבר את הארץ.
הזר מגיע לביתו של סטון כשוובסטר שם והוא מכנה עצמו סמאל, מתקיים דיון בין דניאל וובסטר לסמאל עד שוובסטר מבקש משפט למרשו. הזר קורא לחבר המושבעים ואל הבית נכנסות דמויות מפתח בהיסטוריה מגואלת הדם של אמריקה. החל המשפט ודניאל וובסטר מבין שהוא הולך להפסיד כי כולם באו לקחת לא רק את סטון אלא גם אותו, לכן הוא נכנס לאקסטזה בלי פחד ומוכן לנאום של חייו. הוא דיבר על דברי ימיה של אמריקה, על המשועבדים, על ייסורי העבדות ועל כל העוולות שנעשו אי פעם. במידה מסויימת, גם הסיפור הזה מזכיר את פאוסט של גתה. אז הציג את ג'בז סטון כאדם רגיל שסבל מחוסר מזל ו "הוא סיפר את הסיפור והכישלונות והמסע האינסופי של המין האנושי. הם רומו ופותו והולכו שולל, אבל היה זה מסע אדיר. ושום שד שהושרץ אי פעם לא יכול היה להבין את מהותו של הדבר – צריך להיות אדם כדי להבינה".
דניאל וובסטר מצליח לשחרר את סטון מההסכם ואף מצליח להושיב את סמאל ולחתום על מסמך שיותר לא יעז להטריד אותו או את יורשיו
הסיפור של דניאל וובסטר הוא משל להצלתה של ארצות הברית מהרוע, העוולות ומהעבדות אבל בעיקר מהזרים, מהחירות המיוחדת הקיימת בארצות הברית שהיא שקולה לטוב המוחלט, ולכן מי ששם לה מכשול נחשב השטן. אבל יש לציין שדניאל וובסטר הוא דמות אמיתית, עורך דין ופטריוט אמריקאי שנודע בזכות כשרונו הרטורי ומי שניהל את המאבק על היותה של ארצות הברית כמדינה פדרלית. דמותו היתה חלק מהפולקלור האמריקאי והוא מוזכר בספרות האמריקאית רבות.
סמאל הוא דמות מספרות חז"ל , והוא נחשב אבי השטנים ומלאך המוות. על פי המדרש הוא המלאך השומר את עשיו והמלאך שהטריד את אברהם ויצחק בדרכם לעקדה.
הסיפור יצא לאור בשנת 1938 וזכה בפרס, הסיבה לפרסום הסיפור הוא החשש שמא ארצות הברית תחליט תימנע מלהילחם נגד הנאציזם, ולכן הסיפור מסתיים במשפט של דניאל וובסטר "אל תתנו לארץ זו ליפול לידי השטן שנית!"
באופן אירוני-משהו, הסיפור פורסם בישראל בשנת 1960 בהוצאת תרמיל, שזו סדרת ספרונים קטנים של משרד הביטחון, והם חולקו לחיילי צה"ל
הסיפור זכה לשני עיבודים לקולנוע, הראשון שביניהם זכה בפרס אוסקר לשחקן הראשי ולמוסיקה
(את הסיפור מצאתי ברשת)
הצל או המעשה המופלא בפטר שלמיל / אדלברט פון שאמיסו
גם זה סיפור קצר, נובלה, שנכתב בשנת 1813. פטר שלמיל (שלומיאל, ובעברית: אהוב אלוהים) מגיע לעיר לביתו של אדון בעל שם. במסיבה רבת משתתפים הוא מכיר בעצמו שהוא משתרך אחרי חבורה והוא לא לטורח על איש מכיוון ששום נפש חיה לא נותנת עליו את הדעת.. "ואני הייתי זר בתוכם" (עמ 7). הוא מתוודע אל זר במעיל אפור, חיוור, שמוציא מכיסו הזעיר דברים שנהפכים לגדולים ברגע שבם יוצאים מהכיס. הזר ניגש אל פטר ומביע התפעלותו מצילו היפה "הצל היפה הזה שאדוני מטיל בשמש כמתוך בוז אצילי קל, בלי לתת עליו את דעתו, הצל הנהדר הזזה שבכאן, לרגליו של אדוני" (עמ' 11) ומבקש ממנו להפקיד בידיו את הצל שלו. בתמורה הוא מפתה אותו במה שבכיסו – אוצרות.
פטר יוצא העירה עם שקי האוצרות ואנשים רבים מעירים את תשומת ליבו שצילו אינו עימו ומתרחקים ממנו מתייחס לצל שנעלם כמום ולו-עצמו כבעל מום, כיוון שכולם מתרחקים ממנו והוא נשאר מבודד מהחברה
הוא קונה בית וחפצים נאים רבים רק כדי להיפטר מהעושר, אבל פוחד לצאת מהבית. הוא מבקש ממשרתו שילך לחפש את האיש באפור על פי סממנים אך הלה חוזר בלי ידיעה, אבל מספר לו שאיש בא לחפשו ואמר לו שבעוד שנה ויום הוא ישוב אליו. הצל שבוי בידיו של האיש באפור ומידי פעם הוא שב ומתרה בפני פטר שיקח ממנו שוב את הצל.
האם יתרצה פטר ויקח בחזרה את הצל? מה קורה עם צילו? מה קורה בסופו של דבר עם פטר?
ללא ספק הנובלה נוגעת לב הזו היא משל כי מי שרוצה לחיות עם הבריות חייב לסגוד לכסף, ומי שרוצה לחיות את חייו עם צל בריא מוכן לוותר עליו. אבל זהו גם המשל של שאמיסו הסופר בעצמו, מהגר שאיבד את מולדתו ושורשיו הוא חסר הצל
