The Weight of Ink, Rachel Kadish, Mariner, 2017h

The Weight of Ink / Rachel Kadish

The Weight of Ink הוא רומן היסטורי פמיניסטי יהודי שמתרחש בלונדון של שנות ה -60 של השבע עשרה ושל תחילת המאה העשרים ואחת, ומספר את הסיפורים השזורים של שתי נשים אינטליגנטיות: אסתר ולסקז, שמגיעה ללונדון מאמסטרדם; והלן וואט, היסטוריונית, אישה חולה עם אהבת ההיסטוריה היהודית.

זהו הרומן השלישי של הסופרת האמריקאית רייצ'ל קדיש, שיצא לאור בשנת 2017. הוא זכה בפרס  National Jewish Book Award.

The Weight of Ink, Rachel Kadish, 2017

ריצ'מונד, לונדון, אנגליה. מיקום עלילת הספר
ריצ'מונד, לונדון, אנגליה. מיקום קו עלילת הספר בהווה
שייקספיר

המוטו הפותח את הספר הוא שורה מתוך הסונטה ה 71 של שייקספיר

Nay, if you read this line, remember not
The hand that writ it
(לא, אם אתה קורא את השורה הזו, זכור שלא
היד שכותבת את זה)
ויליאם שייקספיר, סונטה 71, 1609
ויליאם שייקספיר, סונטה 71, 1609
במחזור הסונטה של ​​שייקספיר יש נושאים כוללים של אהבה גדולה וחלוף זמן. בסונטה זו, הדובר מתרכז במותו שלו ובאופן שבו אמורים להתאבל עליו לאחר שנפטר. לאחר מכן אומר הדובר שאם אפילו קריאת סונטה זו תגרום לסבל, עליו לשכוח את היד שכתבה את השיר.
הסונטות של שייקספיר מוקדשות בחלקן לאישה כהה ובחלקן לגבר הבהיר, אבל השורה הזו מבטאת שתי דמויות בעלילת The Weight of Ink. האחת את דמותה של אישה, והדמות השנייה היא דמותו של גבר. שניהם יהודים.
The Weight of Ink
עלילת הרומן נפתחת ב 8 ביוני 1691 כשהכותבת מצהירה שהיא רוצה להתחיל מחדש רעננה, בלי שקרים, כמחווה למי שבגדה בו.
מיד אחר כך הרומן עובר לנובמבר 2000 כשהלן וואט, היסטוריונית בת שישים וארבע, שמחלה מתחילה לפקוד אותה ולגרום לה רעד בידיים, מוזמנת על ידי סטודנט לשעבר שלה, איאן איסטון, כדי להביט באוצר של מסמכים יהודיים מהמאה השבע עשרה שהתגלו בביתו במהלך שיפוץ. הבית הוא ירושה מדודתה של אישתו, בית מהמאה השבע עשרה, שממוקמם בשכונה שיש בה בתים עתיקים כאלו, אך הבית הזה יוצא דופן.
הלן מתרגשת מאוד מהאוצר שנגלה לפניה, והיא מקווה שזה מה שיגרום לה לפרוש כשממצא אמיתי ומיוחד בידיה. היא מבקשת את עזרתו של אהרון לוי, סטודנט אמריקאי כובש לב וקצת חצוף לתואר שני, שדומה להפליא מישהו מהעבר שלה, גבר בשם דרור (שמזכיר לה את החיים בקיבוץ בארץ ישראל). אהרון, אגב, עושה את התיזה שלו על שייקספיר.
המסמכים הראשונים שהלן ואהרון נחשפים אליהם הם מסתיו 1657, הימים המוקדמים של כניסתם מחדש של היהודים לאנגליה, אחרי ארבע מאות שנים של גירושם הרשמי. המכתב חתום על ידי רבי הכהן מנדס, שהגיע לאנגליה מאמסטרדם ב 1657, והמכתבים ברובם מיועדים למנשה בין ישראל.
שניהם מבינים שהכהן מנדס לא כתב בעצמו את המכתבים כיוון שהיה עיוור, והם מקווים לאתר את זהותו החמקמקה של כותב המכתבים שחותם את שמו באות "אלף" (בעברית). הם מוצאים מסמכים דו לשוניים – בפורטוגזית ובעברית. אהרון מצידו תוהה מדוע להלן יש רישום של מצדה במשרד שלה.
על פי המכתבים, בנו של בן ישראל מת והוא עוזב את לונדון בחזרה לאמסטרדם, למרות שבריאותו רופפת. הכותב, הרב הכהן מנדס, מכיר היטב את מנשה בן ישראל והוא מדבר איתו על הצלחותיו וכשלונותיו בנושא פעילותו המדינית של בן ישראל בנוגע ליהודים בלונדון.
מהמכתבים או למדים שהרב מנדס ואביו של בן ישראל סבלו מהאינקוויזציה בספרד. העינויים גרמו לאיבוד הראייה של הרב מנדס. הוא מסביר גם שלקח איתו שני יתומים ממשפחת ולסקז, בן ובת. שני הילדים הם יצחק ואסתר. וכשהרב מחפש את יצחק כדי להפוך אותו לסופר שלו (לכתוב ולקרוא בשבילו), הוא מסרב. כך, אסתר הופכת ליד ולעיניים של הרב, תפקיד שמיועד לגבר.

כך הרומן נע בין שתי עלילות, זו המוקדמת, שנפרשת במאה השבע עשרה וזו שממוקמת בעבר הקרוב יותר – בתחילת המאה העשרים ואחת.

מנשה בן ישראל
מנשה בן ישראל 1604-1657
מנשה בן ישראל 1604-1657

מנשה בן ישראל היה רב, מייסד הדפוס הראשון באמסטרדם, וזכור בעיקר בשל פעילותו למען יהודי התפוצות. הוא נולד בפורטוגל למשפחת אנוסים. בשנת 1605 נמלטה משפחתו מפורטוגל לצרפת בשל רדיפות האינקוויזיציה, אחר כך הם עברו לאמסטרדם, שבהולנד.

הוא פעל רבות לקידום מעמד הקהילה היהודית באנגליה, והיו לו קשרים עם אוליבר קרומוול ויחד ניסו להעלות את היהודים מפורטוגל ללונדון. פעילותו המדינית של הרב בן ישראל באנגליה לא זכתה להצלחה מיידית, אולם שנים מספר לאחר פטירתו, ב-1664, זכתה קהילת לונדון להגנה רשמית, וב-1698 הוכרה חוקיות הפולחן היהודי והחלה להיווסד מחדש קהילה יהודית במקום.

באמסטרדם הוקם על שמו מכון מנשה בן ישראל (Menasseh ben Israel Instituut) ללימודי מדעי החברה, התרבות וההיסטוריה היהודית (ויקיפדיה)

ספרות פמיניסטית

The Weight of Ink שוזר את סיפוריהן של שתי נשים המעורבות באופן אינטימי הן בעולמות הרעיונות והן בעולם הטקסט. אסתר ולסקז, מהגרת יהודיה מאמסטרדם המשמשת סופרת לרב עיוור, רגע לפני שהמגפה פוגעת בעיר, נאבקת כאישה מלומדת שרוצה להיות אינטלקטואלית בנסיבות עמוסות להפליא, אסתר ולסקז אישה שבמאה השבע עשרה יודעת לקרוא ולכתוב; הלן וואט כילדה אנגליה שמתנדבת בקיבוץ בישראל בשנים שלאחר מלחמת העצמאות, החוקרת ארכיונים עתיקים, מתאמצת לפענח את הפוליטיקה והפילוסופיות המורכבות שכתבה פעם אסתר.

שתי נשים דעתניות, שרייצ'ל קדיש מאפיינת אותן על ידי פמיניזם, כיוון שלא רק שנדיר שאישה יודעת לקרוא ולכתוב במאה השבע עשרה היא גם תוהה לגבי האל, משמעות החיים, משמעות הטבע, ומנסה לאתגר את המחשבה השפינוזית, והיא בת תשע עשרה בלבד.

יש כאן מבט ניואנסי על המחשבה היהודית על סף שינוי משמעותי (שפינוזה), וחקירה של הדרכים שנשים מצאו לחיות, לאהוב ולעשות את העבודה שלהן. למרות פער של למעלה מ -300 שנה, הדמויות הללו תלויות זו בזו מסיבותיהן. זהו רומן על נשים המופרדות על ידי מאות שנים, אך קשורות אחת בשנייה.

The Weight of Ink בודק גם את המשמעות של להיות יהודי, של מערכות יחסים בין דתות. הוא בודק גם שאלות כמו האם יש זכות בהישארות בתוך השבט? האם ישנם, ללא קשר לזמן, מקום או התחייבות, גשרים מחוץ לקהילה היהודית שניתן לחצות אותם? ומה הפירוש של הבחירה בין הישרדות על פני מות קדושים? מה הבחירות והקורבנות שצריך לעשות כדי ליישב את חיי הלב והנפש? וכיצד מיישבים את הדואליות שבין גוף לנפש – את חיי הרציונל וחיי הרגש?

שאלות אלה מתרחשות בחייהם האישיים של שתי הדמויות הנשיות העיקריות ברומן The Weight of Ink במקביל לגישושים הפילוסופיים של אסתר לטבע האל. כך, משתלבים ברומן ההיסטורי שייקספיר, מנשה בן ישראל, שפינוזה – דת, טבע, פילוסופיה, היסטוריה ואמנות. ספרות של אישה על נשים חזקות, דעתניות שמובילות את העלילה ואת חייהן בעצמן.

Facebook Comments

מאת

Meirav

סוכנת תרבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *