ספרות

שם שם / טומי אורנג'

שם שם היה בין המועמדים הסופיים לפרס פוליצר לשנת 2019 ולא בכדי. מחברו, טומי אורנג' בן ה 38, נחשב לכוכב העולה החדש בשמי הספרות האמריקאית. אורנג', בן לאב יליד אמריקה ואם לבנה, נולד באוקלנד שבקליפורניה, שם מתחוללת גם עלילת הספר.

שם שם / טומי אורנג', הוצאת ידיעות ספרים, 2019. תרגום: שרון פרמינגר

There There,  Tommy Orange, Alfred A. Knopf, 2018

פרולוג – מסה

הספר מתחיל בפרולוג שכתב טומי אורנג', שבנוי כמסה. הוא מתחיל בתמונה שהופיעה בסוף כל יום שידורים בטלויזיה האמריקאית – תמונה של ראש אינדיאני, ממשיך במקורו של חג ההודיה, את הטבח של ילידי אמריקה, "אינדיאנים", והמעבר שלהם אל המרחב העירוני באמצעות "חוק עיתוק האינדיאנים". אורנג' גם מתאר את הכינויים שלהם: פליטים חסרי תרבות, מעוריינים, תפוחים (כי תפוח אדום מבחוץ ולבן מבפנים), ומבקש להבהיר את ההוויה האינדיאנית שמעולם לא היתה קשורה לשיבה לאדמה, כי האדמה נמצאת בכל מקום או בשום מקום (שם, עמ' 15).

אחרי המסה הזו, מעוררת המחשבה ושאי אפשר שלא להשליך אותה למקומות קרובים יותר, מתחיל הרומן. הרומן בנוי מסיפורם של שלושים דמויות בערך, ונעים בין גוף ראשון לשני. כל הדמויות מתכווננות לאירוע השנתי הגדול בקולוסיאום שבאוקלנד – הפאוואוו

טוני לונמן (איש בודד), למשל, יש לו סמונת (תסמונת), הוא בן עשרים ואחת משבט השאיין ונכשל במבחן האינטליגנציה, אבל הוא חכם, כי יש לו יכולת לראות מעבר למבט הראשון. אימא שלו בבית הסוהר, אביו בניו מקסיקו אבל לא יודע על קיומו. הוא מוכר מריחואנה מגיל שלוש עשרה; דני אוקסנדניי, מעשן יותר מידי מריחואנה, סובל משנאה עצמית. דרכו אנו למדים על משמעות כותרת הספר, כיוון שהוא מאזין לשירם של רדיוהד There There והמשפט שתופס אותו הוא Just ’cause you feel it, doesn't mean it's there (קישור לשיר) , הוא כותב גרפיטי שנושא את השם לנס (עדשה) ומדמה שהכתובת היא עדשת מצלמה. דני מבקשת לתעד את סיפורי האינדיאנים באוקלנד; אופאל ויולה ויקטוריה בר שילד (מגן דב) היא אחותה הקטנה של ג'קי רד פד'ר (נוצה אדומה) והסיפור של שתיהן מתחיל בשנת 1970, כשהן ואימא שלהן עוברת לאי השמור ביותר בעולם – אלקטרז, שם התאספרו האינדיאנים. ג'קי עוברת שם טראומה שתשליך אחר כך על חייה; אדווין בלק (שחור) מכור לאינטרנט, יש לו תואר שני בספרות משווה עם התמחרות בספרות של ילידי אמריקה, גם הוא משבט השאיין, ואביו כרוז בפאוואוו..

חברה, זהות, תרבות

וכך מתווספות דמויות שמתמודדות עם קונפליקטים חברתיים, כלכליים, קונפליקט של זהות, תרבות. כמו הנער שפונה לגוגל בחיפוש כדי לענות "מה המשמעות של להיות אינדיאני אמיתי", ובמראה, כשהוא לובש רגליות שבטיות שנשלפות מהארון, רואה רק "זיוף, העתק, ילד שמשחק בגדים "; קלווין ג'ונסון מתעמת עם אשמתו בכך שהוא טוען שהוא בכלל לא יליד, מודה "בעיקר אני מרגיש כאילו אני מאוקלנד"; רוב הדמויות מתמודדות עם אלכוהול כמו ג'קי רד פד'ר שמתמודדת עם פיכחון כיועצת בנושא שימוש בסמים בעקבות התאבדות בתה המתבגרת; אחד נאבק עם מקומו בחברה כ"לא לבן-דו משמעי", בעוד שאחר "סובל מעודף משקל ועצירות, והסיכויים להשתלבות במעגל העבודה – סמל חי למצוקה האומללה של התרבות האינדיאנית בארצות הברית.

כותרת הספר מתייחסת גם לאימרתה של גרטרוד סטיין, כפי שמציינת אחת הדמויות, מתוך ספרה Everybody's Autobiography משנת 1937, לגבי אוקלנד: "אין שום שם שם" (שם, עמ' 43)

כל הסיפורים והדמויות כל סיפורי הדמויות והדמויות מתגבשים בסופו של דבר סביב אירוע הפאוואוו שמתרחש בקולוסיאום במחוז אוקלנד – אלמידה, שם חלק מהדמויות הבריחו באקדחי תלת מימד מודפסים בניסיון לשדוד את האירוע להחזר חובות.

אז מה זה פאוואוו (pow wow)?

הפאוואוו על פי טוני לונמן "אנחנו מתלבשים בתלבושת של אינדיאנים, עם נוצות וחרוזים וכל זה. אנחנו רוקדים. אנחנו שרים ומתופפים בתוף גדול כזה וקונים ומוכרים כל מיני דברים אינדיאניים, כמו תכשיטים ובגדים וכאלה" (שם, עמ' 27)

על פי וויקיפדיה, המילה "pow wow" נגזרת מהמילה Narowansett powwaw, שמשמעותה "מנהיג רוחני". הפאוואוו הוא מפגש חברתי שנערך על ידי קהילות ילידי אמריקה רבות ושונות. וואו פאו מודרני הוא סוג אירוע ספציפי עבור אנשים אמריקאים ילידים לפגוש ולרקוד, לשיר, להתרועע ולכבד את תרבויותיהם. Wow pow עשוי להיות פרטי או ציבורי. בדרך כלל מתקיימת תחרות ריקודים, עם סוגים רבים ושונים של ריקודים מסורתיים, מוסיקה ורגליות, לעתים קרובות עם פרס כספי משמעותי שהוענק. השורות של פאו משתנות באורכן מאירוע של יום אחד, ועד לשורות הכוח הגדולות שנקראו לאירוע מיוחד שיכול להימשך עד שבוע. בתרבות הפופולרית, כמו סרטים מערביים ישנים יותר, המונח שימש גם לתיאור כל התכנסות של אמריקאים ילידים, או כדי להתייחס לכל סוג של מפגש, כמו למשל בקרב אנשי צבא.

ריקוד הפאוואוו: כאן

מוסיקת הפאוואוו: כאן

מלבד העובדה שזהו ספר מצויין, קריא ומעניין, הוא חשוב.

Facebook Comments Box

אודותMeirav

סוכנת תרבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *