לואי-פרדיננד סלין היה רופא וסופר צרפתי. את מסע אל קצה הלילה (עם עובד) קראתי כשהוא יצא לאור בשנות התשעים, לטעמי יצירת מופת. גם מסע אל קצה הלילה כמו זמלווייס עוסק בחייו של איש רפואה.
סלין הוא דמות שנויה במחלוקת בשל דעותיו האנטישמיות והגזעניות. ספרו זמלווייס שיצא לאור לראשונה ב 1936 הוא ספר חשוב והטיימינג של התרגום שלו גאוני.
לואי-פרדינן סלין, זמלווייס, ספריית פועלים, 2021 (1936). תרגום: רמה אילון
זמלווייס הוא למעשה עבודת המחקר של לואי-פרדינן סלין על איגנץ פיליפ זמלווייס, הרופא הידוע שקשר בין קדחת לידה לבין פרקטיקות סניטריות.
הספר זמלווייס יוצא לאור בטיימינג מושלם: הימים הם ימים אפידמיים של מחלת הקורונה שהתפרצה בעולם, ועולה חשיבות ההיגיינה והסניטריה: נקיון ידיים, מסיכות למניעת שאיפת ונשיפת חיידקים יכולים למנוע למעלה מתשעים אחוזים של הידבקות. וכמובן יש את החיסון שמונע מחלה קשה יותר ומוות.
הקדמת המחבר
בהקדמת המחבר מצהיר סלין שזהו סיפורו הנורא של איגנץ פיליפ זמלווייס, והוא מציין אזהרת מסע: הסיפור של זמלווייס ייראה לקורא בהתחלה "סיפור יבש", אבל הקורא עז הנפש יתוגמל במהרה. העובדה שזוהי עבודת מחקר לא חשובה, אלא שזהו סיפור עשיר שמדגים את הסכנה המאיימת על מי שחפץ בטובתם של בני האדם.
כי למעשה כותרת המשנה של הספר היא "האיש שזעק אמת".
זמלווייס
זמלווייס נולד בתקופת הבראתו של העולם באחת הערים הססגוניות ביותר העולם – בודפשט. הוא בנו הרביעי של חנווני, ששנא, למורת רוחו של אביו, את בית הספר. כבן אנוש העומד על דעתו גם הוא מאמץ לעצמו את האקראי, והאקראי הוא הרחוב.
למרות זאת, זמלווייס מסיים את חוק לימודיו ונוסע לוינה כדי ללמוד משפטים. אבל זמלווייס לא אוהב את העיר והוא מרגיש בה זר. גם את לימודי המשפט לא אהב, ולא סיים את לימודיו.
יום אחד נרשם לקורס בבית חולים וההתלהבות של מוריו דבקה גם בו. זמלווייס הופך לאדם חם מזג ורגיש, וכחן עקשן וחוצפן. הוא היה תוקפני בכל דבר ובייחוד כלפי עצמו. מבחינה אנושית הוא היה לא-יוצלח
רפואה הוא המדע החדש
זמלווייס ממשיך את לימודי הרפואה פונה למיילדות ומתוודע בעיקר אל קדחת הלידה ואל תופעת תמותת היולדות המתרבה בבתי החולים. זמלווייס מבחין בסיבה לתמותת היולדות ההולכת ועולה ומזהיר את עמיתיו למקצוע, כותב על כך מחקר אך לא כולם מקבלים את מסקנותיו, מתנכרים לו ורחוקים מלהכיר לו חמלה וחסד.
זמלווייס למעשה טען כי הרופאים עצמם הם הגורמים לתמותה הרבה של היולדות, ומי שמתנגד לו נחשב "רוצח".
לסיכום
סיפורו של זמלווייס הוא סיפור מרתק ולואי פרדינן סלין לא איכזב שכתב שהסיפור יתגמל את הקורא המסור. זמלווייס הוא קריאה מרתקת, מרגשת, מחרידה. ניתן להתווכח על חלק מהפרטים ההיסטוריים, אך אין להכחיש את עיקרי הטיעון של סלין וכוח כתיבתו.
במקום להיות מסכת מדעית, זמלווייס הוא יצירת בדיה היסטורית והיא מהווה מסמך חיוני להבנת התפתחותו של סלין כסופר. זמלווייס כרופא מושפל, מונע לעונש וכלוא בגין אמירת אמיתות שהיו יכולים להציל מאות אלפי חיים, מהדהד באופן עמוק למצבו הטרגי של סלין בעצמו, כמי שהגלה עצמו לדנמרק, לאחר שנמלט מפריס בשל דעותיו השנויות במחלוקת.
