תרבות ותוכן – ספרות, קולנוע, טיולים
The Weight of Ink הוא רומן היסטורי פמיניסטי שמתרחש בלונדון של שנות ה -60 של המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, ומספר את הסיפורים השזורים של שתי נשים אינטליגנטיות: אסתר ולסקז, שמגיעה ללונדון מאמסטרדם; והלן וואט, היסטוריונית, אישה חולה עם אהבת ההיסטוריה היהודית.
הספר A Woman Is No Man הוא לא ספר פשוט. הוא ספר על אלימות נגד נשים, על מסורת, על התנגשויות בין תרבויות, על כוחן של נשים, על כיבוש, על השתקה וסודות שחייבים להתגלות
והפעם מוזיקת בלוז וג'אז נשי להאזנה:
זהו שיר הלל לקונסטנטין, לאלג'יר, שיר פרוזאי, או פרוזה פואטית. לא האמנתי שמישהו/י יצליח לכתוב את העיר שלו, את זיכרון גופה, את זיכרון אהבתו, באופן שאורחאן פאמוק עשה זאת לעיר איסטנבול (מוזיאון התמימות, סתירות בתוך ראשי – טרם תורגם). פואטיקה של מרחב וזיכרון, של הגירה, של שחרור ואהבה, שיר שאחרי שמניחים אותו מהידיים, נושמים לרווחה את כל הכאב, המועקה והיופי.
מאת: אורנה ליברמן ספרה של מיכל שטייניץ, שיעור בפרספקטיבה, מוציא מהארון את תופעת הדיכאון בזמן ההיריון, מצלם אותה מכל הזוויות ומאיר אותה לעומק. באחרית הדבר מביעה המחברת את תקוותה שהספר יעורר מודעות לתופעה, יסייע לנשים לעבור את מסע ההיריון באופן טוב יותר, יעודד אותן לפנות לקבלת עזרה במידת הצורך ויפקח גם עיני אבות, בני משפחה …
כחוט השני, כספרות מינורית, תוך בחינת מעשיהן של בנות צלפחד כאקט פמיניסטי, עוד לפני שנושא הפמיניזם עלה לדיון