ספרות

המלשינים הוא ספר על נאמנות, בגידה, חברות, אהבת הזולת, סליחה והתפייסות… ספר על קולומביה, שבאופן מפתיע פעלה באופן אכזרי מול המהגרים הגרמנים.

זהו ספר פורנוגרפי בעליל, לא רק בגלל תיאורי סקס מזוויעים, פדופיליה ואונס כי אם זוהי פורנוגרפיה של רוע ואכזריות.

לעלילה אין זמן ומקום ממשי, לדמויות יש שמות אך מעבר זה איננו יודעים על מקום וזמן ההתרחשות, מה שמגביר את התחושה שזה יכול לקרות בכל זמן ובכל מקום – עדיין אין אנו סובלניים וסבלניים כלפי בעלי נכויות. מושון כותבת במשפטים ארוכים מאוד, מה שעלול להיות לו אפקט מכביד, מעייף ומעצים את תחושת הניכור והאבל בו שרויה הדמות

לכאורה, שני סופרים בעלי אופי שונה, אך למרות הפערים ביניהם יש להם הרבה מן המשותף – האהבה לספורט, גם אם לא אותם ענפי ספורט או מאותן הסיבות, יש להם הרבה מה לומר על זה ועל קפקא ובקט, פוליטיקה ליברלית, אכזבה מהשירה האמריקאית מאז שנות ה-60, ספקות לגבי המשכיות ספריהם אחרי המוות ועוד

שנים עשר השבטים של האטי מובילים אותנו דווקא להגר, האמא-עבד הארכיטיפטית, שנאלצה לקחת את בנה ולברוח למצרים. כאן ראוי לציין שאיאנה מאתיס הושפעה משתי נשים שהיו מורותיה והאטי הופכת להיות דמות המושפעת משתיהן

זהו סיפור על מעשי הבריונות בבית ספר, בית ספר שעולמו המודרני מוביל לבדידות וניכור, עולם של גוגל, אינטרנט, התכתבויות סלולריות; סיפור על בדידות בעולם המודרני, של משפחה, של גבר של אישה, של נערה בת שש עשרה סיפור של התבגרות; זהו סיפור על זן בודהיזם, אקזיסטנציאליזם ומשמעות החיים; סיפור על פוסט צונאמי ביפן, עמק הסיליקון בארה"ב; סיפור על חלקלקותו ומשמעותו של הזמן

לפיליפ רות יש יכולת מופלאה לכתוב סיפור, לכאורה סיפור פשוט על מגיפת הפוליו, בצורה כל כך פשוטה אך נוגעת ללב שלא מאפשר לקורא להניח את הספר מידיו. למרות שהרקע הוא מלחמת העולם השנייה, בניוארק מתרחשת מגיפה שקוטלת ילדים רבים

התאונה הוא סיפורה של צעירה שמכנה עצמה שפחה חרופה ובן זוגה האדון, שיחסיה הם יחסי שליט רודן-משועבד, יחסי כוח ושליטה. אותה צעירה, הלא היא אלבניה שבשנים ספורות בלבד משתחררת מכבלי המסורתיות