ניכר שבק בקיאה היטב במנהגים היהודיים, בחגים, הדלקת נרות, הסיפור מהול בפסוקים מהתנ"ך, ופיאוני אפילו מודעת לשמותיו הרבים של האל של היהודים. בספריה נוכל למצוא קווים מקבילים שמעידים על כתיבתה המיוחדת: בסיפוריה המקום הוא סין או מרחבי אסיה, הזמן הוא תמיד סיפור היסטורי,
ספר מופלא על ציורו של גוסטב קלימט, הדיוקן של אדלה בלוך באואר I. הספר מהווה נקודת מגוז מבחינה תרבותית רחבה בתולדותיה של וינה בפרט וההיסטוריה האנושית בכלל
מרצ'לו בקונפורמיסט של מורביה וברונו בתבונה של פראטוליני, חטאו בחטא קדמון שהרתיעה ממנו מובילה את התבונה שלהם והשאיפה שלהם למצוא נורמליות בחייהם, כל אחד בדרך אחרת, והבחינה כיצד זה משפיע על הסביבה שלהם.