בלוג

עלילת הסרט, אם אפשר לקרוא לכך עלילה, מתרחשת עם עלייתו של הגיבור למכוניתו, המשוכללת מאוד כדי שהשחקן יוכל לנהל את ענייניו בתוך המכונית בלי שהשיחות תפרענה לנהיגתו

הסופר נעזר בטכניקת מספר יודע כל על מנת לאפשר "חדירה" לנפש כל אחת מהדמויות המורכבות, אבל גם כדי לגרום לקורא לחקור ולדרוש במה שלא מסופר, בפרטים שהושמטו. העלילה נעה מההווה המסופר לעבר ושוב מהווה לעבר, כך שהפרטים שהושמטו יתמלאו וירכיבו תמונה מלאה ומכמירת לב.

ניצב כל הלילות לא נופל מקודמו, אל תיגע בזמיר, ואף מאפשר פרספקטיבה אחרת, של אישה בוגרת, שמגיעה לעיירת ילדותה, שמספרת את סיפורה בגיל עשרים ושש, שמתייחסת לשינויים בחייה ובחיי הקרובים לה ואולי של אמריקה בכלל. הוא גם מאפשר נקודת מבט נוספת, מיוחדת, שאף ספר לא זכה לה לפני כן, שבה גם הקורא משתתף פעיל בקריאה מפרספקטיבה אחרת, שלו-עצמו. ואולי גם הספר מאפשר בחינה מחודשת של ערכיו ומוסריותו של הקורא עצמו

אני לא יודעת אם זהו הרומן הגדול ביותר של שטפן צוויג, אך גם כאן, כמו בכל ספריו ניכרים האנושיות, החמלה, האהבה והרגישות הגדולה של הסופר. וכמו שנכתב בגב הספר, הקריאה בו "מאפשרת התבוננות מאלפת על תהליכי הכתיבה בהתהוותם", כיוון שכמו שכתבתי לעיל ניכר פיתוחו של החלק הראשון של הברומן לעומת חלקו הבלתי מפותח.

באיזשהו מקום קראתי שיושימוטו כותבת תמיד על שני נושאים עיקריים המלווים את יצירה: הייאוש של יפנים צעירים מהחיים המודרניים והדרך שבה ניסיון מר משפיע על דרך חיים. גם בספר זה, הציפורים, בננה יושימוטו מפגישה שני צעירים יפנים, מהגרים מארצות הברית, שמנסים להרגיש את החום והאנושיות של החיים המודרניים, מנסים להרגיש שייכים ומנסים לחיות

אז הספר עוסק בהיסטוריה, סוציאליזם פמיניזם, פציפיזם, בתיאולוגיה, פילוסופיה של הדת, אמונה, ובחיים שלאחר המוות – אם בפנייה לכתבי הקודש ואם באמצעות מדיום שעושה סיאנס. זהו ספר על אהבה בימיה של מלחמה, על רישומיה של המלחמה על האהבה ועל פירוקה של המשפחה בימי מלחמה. אך בעיקר זהו ספר על פוסט טראומה שהותירה מלחמת העולם הראשונה. ובעצם, כל מלחמה.

העלילה של קבצנים וגאים מתרחשת ברחובותיה של שכונת עוני בקהיר וסובבת סביב שלושה חברים עניים – גוהאר, יגן ואלכורדי – וקצין משטרה אחד – נור אלדין, מעין קומדיה שחורה, מעין גרוטסקית, על אלו שהחליטו לחיות כעניים מרצונם החופשי ולא לקחת חלק בצביעותה של החברה