פורטו וליסבון Like a Rainbow
פורטוגל היא פנינה יפהפייה, צבעונית ומרהיבה' מעצמה קולוניאלית ימית, אוכל מיוחד, היסטוריה עשירה, ספרות עניפה (כמובן) גירו את חושיי.
פורטוגל היא פנינה יפהפייה, צבעונית ומרהיבה' מעצמה קולוניאלית ימית, אוכל מיוחד, היסטוריה עשירה, ספרות עניפה (כמובן) גירו את חושיי.
הילד מנאפולי הוא ספרה השלישי של ויולה ארדונה, 1974, ילידת נאפולי. שמו במקור Il Treno Dei Bambini, כלומר, רכבת הילדים. אעמוד על משמעות השם בהמשך. בימים אלו הספר מעובד לסרט. הרומן כתוב מנקודת מבטו של ילד בן 7 (ובהמשך מבוגר יותר), בדיוק בקצב הנכון, ועוסק בבחירות שנעשו בזמנים קשים והשלכותיהן. רומן היסטורי לכאורה זהו סיפור …
התחלתי לקרוא את השתאות (Bewilderment בשפת המקור), אבל ריבוי המונחים המדעיים הקשה עליי ועברתי לקרוא את הספר בעברית. את ריצ'רד פאוארס הכרתי ביוצר ההדים הנפלא, והצטערתי שלא את כל ספריו מתרגמים לעברית. למרות שהוא לא פופולרי ולא קל לקרוא את ספריו, פאוארס נחשב איכותי בחומריו. גם בספרו השני המתורגם לעברית (אך ה 13 בשפת המקור, …
הרנן דיאז מצליח במרחבים לגולל סיפור התבגרות אכזרי, עצוב אבל גם רך שאולי מזכיר כל כך הרבה דברים, אבל לא דומה לשומדבר. והתוצאה היא דיוקן של אדם בעולם המשתנה במהירות.
קרנבל ונציה הוא המטרה, ומילאנו היא הדרך אל המטרה. והדרך היא גם דרך לאונרדו דה וינצ'י. ביקור חוזר במילאנו – הבירה הבינלאומית של האופנה והאמנות
מישהו אמר לי שאת ונציה צריך לראות לפחות פעם אחת בכל עונה. בכל עונה העיר היפהפיה הזו נראית אחרת. בחורף העיר נראית ערפילית, קרה אך זה מעניק לה נופך מיסטי, מיסתורי ומיוחד לאין שיעור: קרנבל המסיכות של ונציה הוא חוויה בפני עצמה.
הפוסט על לאונרדו דה וינצ'י מקדים את הפוסט על מילאנו וונציה. לפני הנסיעה קראתי על לאונרדו ונשביתי בקסמיו של הגאון התוסס והשמח.
סיפורה של טאן יונקשיאן, רופאה סינית מהמאה ה 15. סיפור מפואר על ידידות ומנהיגות נשית המאתגר את מקומן של נשים בחברה.
זאת הפעם הראשונה שאני כותבת על טיול, מסע או משלחת לחוץ לארץ. טיול כזה, של קבוצה מאורגנת, מהווה פרוצדורה וביורוקרטיה נרחבת, כמו גם אוסף של אנשים שלא מכירים אחד את השני, שהחיבור ביניהם יכול להיות פורה או נפיץ. באופן אישי אני יכולה להעיד שנהניתי מהחיבור של חבריי למשלחת
במסגרת המאמר אציג את יחסי הגומלין שבין חברה ותרבות על פי הפרדיגמה של חוקרי אסכולת ברמינגהם, תוך בחינת תוצר תרבותי שעל פיו ניתן לחקור מערכת יחסים זו. לשם כך, אסקור תחילה את מקורותיה של אסכולת ברמינגהם, חוקריה, השפעותיה והביקורת עליה, אמשיך תוך ניתוח יחסים אלו על רקע ייצוג זהות מגדרית בספרות בעולם המוסלמי תוך שאטען כי סופרות בעולם המוסלמי כותבות מתוך דחפים אמביוולנטיים