בביקורי השלישי ברומא בכריסטמס, יצאתי קצת מחוץ לעיר. עשיתי טיול יין בטוסקנה והחלטתי לצאת גם אל בולוניה, אליה הגעתי באופן עצמאי. לקחתי רכבת מהירה (שעתיים ועשר דקות) מהתחנה המרכזית של רומא, טרמיני, אל התחנה המרכזית של בולוניה. משם – ניתן ללכת ברגל למרכז העתיק. באופן אישי, הספיק לי לבלות שם יום אחד.
למה להגיע אל בולוניה?
כי היא יפה, כי יש לה משמעות היסטורית!
נדמה שבולוניה קיימת משחר ההיסטוריה. או לפחות מהמאה התשיעית לפני הספירה. היא העיר השביעית בגודלה באיטליה ויש בה את האוניברסיטה העתיקה בעולם.
הממצאים הארכיאולוגיים מעידים שהאטרוסקים (התרבות הוילאנובית) היו מהראשונים שחיו בבולוניה, והם קראו לה: פלסינה. כבר בתקופתם העיר היתה מרכז עירוני חשוב. הממצאים מעידים שגם הקלטים ביקרו בה (וכינו אותה בונה), וכמובן הרומאים (שקראו לה בונוניה).
בולוניה מפורסמת במגדלים והכנסיות שבה, והמרכז ההיסטורי שלה שמור היטב.
מהרכבת הולכים כמעט ישר כל הזמן ברחוב הראשי (Via dell Indipedenza) עד לחלק העתיק של העיר ההיסטורית. הרחוב הוא הרחוב הראשי של העיר וזהו גם רחוב השופינג של בולוניה. בדרך פגשתי את פסלו של הגנרל והמנהיג האיטלקי ג'יוזפה גאריבלדי.
ממש בסוף הרחוב, שנייה לפני שנכנסים אל המרכז ההיסטורי, פוגשים בכנסייה Cattedrale Metropolitana di San Pietro. מאוד קשה לצלם אותה מבחוץ בגלל שהיא גבוהה מאוד והרחובות צפופים. לפני הכנסייה הנוכחית כבר הייתה במקום כנסייה שנבנתה בשנת 1028, כשלצידה מגדל פעמונים. הכנסייה נהרסה בשריפה בשנת 1141 ונבנתה מחדש ב 1184. מגדל הפעמונים מעולם לא נהרס, אבל נבנה סביבו אחד חדש במאה ה 13.
היא בנויה בסגנון הבארוק עם מלבנים אדומות ועיטורי שיש.
בתוך הכנסייה ניתן לראות מספר יצירות אמנות, הבולטת שבהן היא קבוצת פסלי הטרקוטה הנקראת Dead Christ with the Weeping Marys של אלפונסו לומברדי, שהושלמה בתחילת המאה ה-16.
גם העוגב הגדול מושך את תשומת הלב.
הכנסייה שוכנת ממש בפתחו של המרכז ההיסטורי Piazza Nettuno, ממש בסמוך לפיאצה מאג'ורה Piazza Maggiore. בפיאצה כמה מונומנטים:
ארמון אנצו Palazzo Re Enzo
הארמון קיבל את שמו מאנציו מסרדיניה, בנו של פרידריך השני, שהיה אסיר במקום משנת 1249 ועד מותו בשנת 1272.
הארמון נבנה בין השנים 1244 ל-1246 כהרחבה של ארמון פודסטה הסמוך, אשר הוכח כלא מספיק לצרכי הקומונה של בולוניה. לכן הוא נודע בתחילה בשם Palatium Novum ("ארמון חדש").
הארמון משמש כיום למתן חסות לאירועי תרבות ותערוכות.
בזיליקת פטרוניוס הקדוש (Basilica di San Petronio) או Cattedrale Metropolitana di San Pietro
נקראת גם בזיליקת בולוניה. זו הכנסייה הראשית של בולוניה והחמישית בגודלה בעולם (132 מ' על 60 מ', גובה 45 מ'), כנסיית הלבנים הגדולה בעולם. הסגנון שלה הוא שילוב של רנסנס ורומנסק.
הבזיליקה מוקדשת לפטרוניוס הקדוש, שהיה בישוף העיר במאה ה 5, וב 1390 הונחה אבן הפינה למבנה.
בפנים ניתן למצוא מספר יצירות אמנות, וגם שעון שמש שנבנה ב 1655 על ידי האסטרונום ג'ובאני דומניקו קסיני (אורכו 66.8 מטר והוא שעון השמש הארוך בעולם).
אחותו של נפוליאון בונפרטה, אליזה בונפרטה, קבורה בבזיליקה.
ארמון פודסטה Palazzo del Podestà
הארמון יושב ממש מול בזיליקת פטרוניוס הקדוש. נבנה בסביבות שנת 1200.
זהו בניין ארוך שבקומה התחתונה זהו ארקייד פתוח, שדרכו עוברים שני מסלולים של חנויות. בקומה העליונה זהו אולם גדול. במאות ה 16 וה 18 הוא שימוש כתיאטרון.
לא רחוק משתי הפיאצות נמצאים שני המגדלים האייקונים של העיר:
שני המגדלים Due Torri
בין המאה ה 12 וה 13 בולוניה הייתה עיר מלאה במגדלי אבן ששימשו להגנה. במאה ה 13 רובם נהרסו או קרסו. מגדלים רבים נוצלו כבית סוהר, מגדל העיר, חנות או בניין מגורים. אבל ללא ספק זהו סימן ההיכר של בולוניה. אפילו דנטה הזכיר אותם ב"תופת".
בבולוניה נשתמרו מספר מגדלים, אך שני האייקונים הפכו לסמלה של העיר.
צמד המגדלים נמצא בטבעת העתיקה של העיר, הם היו השער של העיר בימי הביניים: מגדל אסינלי נבנה בין 1109 ל 1119 וגובהו 97 מטרים. יש בו 498 מדרגות, ויש אמונה שסטודנטים שמטפסים עליו לא יסיימו את התואר שלהם. השני, מגדל גאריסנדה, קצר יותר וגובהו 47 מטר. הוא ידוע בשל העקמומיות שלו עקב שקיעת היסודות.
באוקטובר 2023, בשל החשש שמגדל גאריסנדה הנוטה בכבדות יתמוטט, שני המגדלים נסגרו לציבור. לכן, כמו רומא, גם כאן המקום נראה בשיפוצים גם בסוף 2024.
ובכלל, להסתובב בסמטאות בולוניה האדומה והימי ביניימית זו חוויה של חזרה בזמן.
האוניברסיטה של בולוניה
האוניברסיטה של בולוניה נוסדה בשנת 1088 והיא נחשבת לאוניברסיטה העתיקה בעולם.
למספר הרב של סטודנטים המגיעים מכל רחבי איטליה והעולם יש השפעה ניכרת על חיי היומיום. הם אמנם תורמים להחייאת מרכז העיר (אזור בו הגיל הממוצע של התושבים גבוה מאוד) ומסייעת גם לקידום יוזמות תרבותיות. מאידך, היא יוצרת סדר ציבורי ובעיות בניהול הפסולת הנובעות חיי לילה תוססים של רובע האוניברסיטה.
היא נמצאת לא הרחק מהמרכז ההיסטורי של העיר.
המטבח הבולונזי
המטבח הבולונזי הוא עשיר, אך קצת מצומצם לצמחוניים (כמוני). ובכל זאת, למי שכן אוכל:
רוטב בולונז מוכר לכל אחד – זהו רוטב על בסיס בשר בפסטה. באיטליה הוא נקרא ragù והוא שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים. בבולוניה הוא נקרא Tagliatelle al ragù, והוא מוגש עם טליאטלה, ותוספת רוטב הבשר נחשב מוזר.
כמו כן, הבולונזים מתמחים גם ב: טורטליני במרק, לזניה ומורטדלה.
המבטח המקומי, כמו בכל איזור אמיליה רומאניה, האיזור שבו ממוקמת בולוניה, עשיר בייצור בשרי חזיר כמו: פרושוטו, מורטדלה וסלאמי.
לבולונזים גם קינוחים המייחדים את המקום.
כרמים מפורסמים בקרבת מקום כוללים את פיניולטו דאי קולי בולונייזי, למברוסקו די מודנה וסנג'ובזה די רומניה.
עצרתי לאכול צוהריים בפיאצה מאג'ורה, במסעדה שגם מוכרת את היין שלה – Signorvino (בימים עמוסים כדאי להזמין מקום מראש).
בין חנויות יין רבות, טעימות, אוכל וקינוחים מצאתי את Boutique Giusti in Bologna, חלל מעודן המספר את סיפורה של המסורת המודנית של חומץ בלסמי ומציע טעימות של אוספי הג'וסטי המשובחים, בין חביות עתיקות וכלים מאמנות ייצור החומץ. בחלל המאופיין בצבעים חמים ובעיצוב מתוחכם, הבוטיק יוצר מסע חוויתי בין חביות עתיקות, חפצים ששימשו יצרני חומץ מאסטרים וטעימות של מוצרי Giusti טהורים, המאפשרים ללקוחות לגלות את החומץ הבלסמי של מודנה ואת אירועי אבני הדרך בהיסטוריה של משפחת ג'וסטי, מ 1605.
בבולוניה קיים מרכז יהודי פעיל – בית כנסת וגטו לא רחוק משני המגדלים האייקונים. ב-ויא גויטו (רחוב קטן היוצא מ-ויא אינדיפנדנצה), קיים בניין אשר חרות על קירותיו באותיות עבריות פסוק מספר תהילים מצד אחד של דלת הכניסה לבניין.
