פעם שלישית (גלידה?) ברומא!
כי רומא היא לא רק שם של עיר – היא שם של רעיון
סליחה ומחילה אני לא חובבת גלידות ופיצות…. ובכל זאת, יש משהו כייפי להגיע לעיר ולמדינה אהובות, שהרגליים מוליכות אותך לבד לאותם מקומות אהובים, שמוצאות את כל הפינות החבויות שכבר הכרת בפעמים קודמות. בעיקר כשמגיעים בכריסטמס!
בטיול הראשון שלי (הראשון שכתבתי עליו, בכל אופן) גמעתי את רומא דרך הרגליים, כל פינה מוכרת, כל פינה אהובה, כל פינה מלהיבה!
בפעם השנייה מגיעים למקומות שלא הספקתי, או חוזרים לאותם המקומות. חוצמזה, איטס כריסטמס טיים!! ובפעם השלישית, חוזרים, מטיילים לאט יותר, נושמים ויוצאים (שוב) גם מחוץ לרומא.
כי אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים!
אז הפעם זה בלי ספרים. וכן, גם אחרי הפעם השלישית אני מבטיחה – עוד אחזור לרומא!
הגעה
שוב לנתי באותו בית המלון שלנתי בו בפעם הקודמות, כי מאוד אהבתי את המיקום שלו (7 דקות הליכה מהמדרגות הספרדיות, 4 דקות הליכה מטרווי רבע שעת הליכה לקולוסאום והפורום הרומאי): Hotel Fellini, מלון 3 כוכבים, קטן ונחמד.
לרומא הגעתי באמצעות אל על – ושוב: כשמתכננים חופשות מספיק זמן מראש, כרטיסי הטיסה יהיו במחירים סבירים, יחסית (והם היחידים שלא מבטלים טיסות).
לגבי בטיחות: לא הרגשתי בשנאה, אנטישמיות ולא בפחד. כששאלו מהיכן אני, עניתי מישראל ואנשים דווקא התחבבו, פתחו בשיחות, התעניינו והביעו רצון להגיע לתל אביב.
משדה התעופה לעיר
ניתן להגיע ברכבת מהירה (חצי שעת נסיעה) ב 11 יורו משדה התעופה אל תחנת הרכבת טרמיני.
יש אפשרות להגיע במוניות ספיישל: המחיר כיום עומד על 65 יורו.
אבל כמו בפעם הקודמת, גם הפעם הזמנתי מראש שאטל באמצעות רומיו, שמחירו 20 יורו. באתר תעדכנו את מספר הטיסה ושעת הנחיתה המשוערת, והנהג כבר יעקוב וימתין בנקודה מתואמת מראש, יחד עם עוד קבוצת אנשים קטנה (5-6 אנשים). אז אולי לא יורידו אתכם ראשונים, אבל במחיר סביר הנהג ייקח אתכם עד בית המלון.
מהרגע שיצאתי משדה התעופה ועד שהגעתי לבית המלון ליוותה אותי קשת בענן מושלמת וחגיגית, וידעתי! ידעתי שהולך להיות מושלם!
רומא בפרט, ואיטליה בכלל, מקבלות אותי תמיד בצבעוניות ולבביות שמשמחות אותי וגורמות לי לחזור אליהן בחדווה.
מזג אוויר
דצמבר! אז.. קר! התמזל מזלי והיה גשום ברומא כשיצאתי ממנה, ושמשי ביום שטיילתי בה (כמו שכתבתי – רומא תמיד מאירה לי פנים).
הטמפרטורות נעו בין 4 מעלות בערב והלילה ועד 12 מעלות ביום השמשי.
בטוסקנה הטמפרטורות הגיעו בשעות הצוהריים ל 6 מעלות בלבד.. היה קר מאוד.
כרטיס סים או אי סים
שאלו אותי מספר פעמים איך אני גולשת בחו"ל. אני משתמשת בגלובל סים, ולו בגלל העובדה שאם נשארה גלישה היא נשמרת עד 5 שנים (אני גולשת הרבה ומשתמש הרבה מאוד בגוגל מפס). להם שתי אפשרויות:
א. ניתן לרכוש כרטיס גלובל סים בסופר פארם, להתקין בטלפון (ניתן להשאיר את שני הכרטיסים שבשימוש בתוך הטלפון), להתחבר לאתר של פלאפון – גלובל סים – ולבחור את השירות שמתאים לכם.
ב. הכי פשוט ונוח בשבילי זהו השימוש באי סים של גלובל סים. מורידים את האפליקציה (גלובל סים), בוחרים את השירות שאתם רוצים (כמות ג'יגה ומחיר) ובלחיצת כפתור הכל פועל.
באנדרואיד, בשני המקרים מפעילים את השירות דרך: הגדרות הטלפון – חיבורים – מנהל SIM – בחירת הסים של גלובל סים (אל תשכחו לנתק את הסים שאתם משתמשים בו בארץ).
אז מה עושים פעם שלישית ברומא?
אני מגיעה לרומא כאמור בדצמבר, מספר ימים לפני חגיגות ה Jubilee.
מה זה Jubilee?
Jubilee משמעו יובל. והכוונה היא אל חגיגות היובל הנוצרי. המונח בא מהתנ"ך והכוונה לקיום מצוות דתי חוזר כל מספר מוגדר של שנים, שכללו בעיקר שחרור עבדים. קיסרי רומא העתיקה נהגו לציין את ימי השנה לשלטונם בחגיגות, למרות שלא השתמשו במונח יובל. אף על פי כן, המונח נכנס לשימוש באנגלית מהתנ"ך, יחד עם חגיגת שלטון מקובל, וכיום משמש לעתים קרובות לציון החגיגות הקשורות לשלטון המלכים לאחר שחלפו מספר אבן דרך של שנים.
מה בפועל זה אומר:
שיפוצים שיפוצים שיפוצים!
לא הצלחתי להבין אם רומא בשיפוצים והתקנות בגלל החגיגות, או כי בונים את המטרו. בכל מקרה, הרומאים ממש ממש עצובים בגלל זה. זה עוצר להם-עצמם את החיים שלא נדבר על התיירות. אז כן, רומא לא הייתה משופעת תיירים כמו בפעמים הקודמות שביקרתי בה. אבל, הי!! רומא הייתה כולה שלי.
והיא צבעונית, יפהפייה ומזמינה!
הרחובות מקושטים, החנויות שבכל זמן הן צבעוניות ומאירות עיניים, הפעם הן היו משובבות נפש.
כשהגעתי, הנחתי את התיקים והרגליים נשאו אותי מעצמן אל אותם המקומות היפים של רומא (שוב הקולוסיאום, שוב הפורום הרומאי המפואר והמרגש), אל רחוב הקניות Via del Corso, וגם אל המסעדה הצמחונית האהובה עליי, שגם אלו שלא צמחוניים יתאהבו בו (אותה מסעדה שנמצאת במקום מגוריו הקודם של פדריקו פליני) – Il Marguta (שימו לב שבין 12 ל 15:30 היא גם בופה וגם מסעדה).
שוב חזרתי אל המונומנט הראשון שמשך את תשומת ליבי בפעם הראשונה שהגעתי לרומא – האנדרטה לזכרו של ויטוריו אמנואלה השני. ושוב חזרתי אל הפלא שמאחוריו:
המדרגות הבלתי נגמרות של סנטה מריה אין ארצ'לי – Basilica di Santa Maria in Ara Cœli al Campidoglio. הבזיליקה בנויה על הנקודה הגבוהה ביותר בגבעת הקפיטולין (אחת משבע הגבעות של רומא). היא נבנתה בין 1250 ל 1798 ודמיינו לעצמכם את עולי הרגל עולים אל הכנסייה על ברכיהם.
אגב, שמה של גבעת הקפיטולין באיטלקית היא גבעת הקפיטול. מכאן נלקח שמה אל גבעת הקפיטול המודרנית יותר שבארצות הברית (כי כאמור, רומא היא לא שם של עיר, אלא שם של רעיון המופץ בעולם בכל זמן).
ומנגד, תראו את המדרגות המותאמות לעלייה של סוסים אל הגבעה היפהפיה שבראשה מבנים מרהיבים, כיכר מרכזית – פיאצה קמפדוליו (במרכזה עומד פסלו של מרקוס אוריליוס על סוסו) והמוזיאונים המדהימים.
את גרם המדרגות המפוארות והרחבות במיוחד, הקורדונאטה, ואת הכיכר היפהפיה תכנן ובנה מיכאלאנג'לו.
חזרתי אל שכונת מונטי המיוחדת
שוב הגעתי אל מזרקת טרווי (היא סגורה! אין מים ומסביב יש גדר), קמפו די פיורי, פיאצה דה פופולו, עברתי שוב ליד הפנתיאון להאיץ את פעימות הלב ולהנות מהאווירה התיירותית (על כולם כתבתי כבר בפוסט הראשון).
ושוב ביקרתי ברובע ההיפסטרי והיפהפה טרסטוורה (Trastevere) ובגטו היהודי, שהחנוכיות בצבצו בחלונות.
פיאצה נבונה
חזרתי גם אל פיאצה נבונה שבה מתקיים החלק העיקרי של הכריסטמס – דוכני יין חם (ומי שאוהב נקניקיות) וכל מיני דוכני מכירות.
גם כאן המקום בשיפוצים ואין הרבה תיירים – אבל עדיין חוויה טובה.
יש איזור אחד ברומא שאני מאוד מאוד אוהבת. כל פעם שאני מגיעה אליו אני עומדת מולו בהשתאות ועם לחלוחית בעיניים, לא יודעת להסביר למה. העתיקות, האורנים הגבוהים, משהו בהם מרגיש לי שהייתי פה פעם..
אחרי שביקרתי שוב במקומות שאהבתי והתרגשתי מהם, הלכתי גם למקומות בתוך רומא אך מרוחקים יותר.
אל ויה אפיה הגעתי באמצעות טיול מודרך של Get Your Guide. נורא רציתי להגיע לשם מזמן, אבל לא הספקתי. חיפשתי דרכים נוחות להגיע לשם, כיוון שזה קצת מורכב ומצאתי שהדרך הפשוטה ביותר היא דרך האתר הזה.
Get Your Guide זהו אתר (או אפליקציה) שמתווך בין התייר לאתרים. מסתבר שיש אפשרות לרכוש דרכו טיולים. החברה מתמחה בטיולים ברחבי אירופה (הבנתי שעכשיו הם גם פתחו בניו יורק). כל מה שצריך זה להיכנס לרשום את שם העיר בה נמצאים ונפתחות אפשרויות רבות של טיולים בתוך ומחוץ לעיר.
הרכישה פשוטה ביותר – עם בחירת סוג הטיול נפתח פרוט של מה עושים, מתי ואיך. עם הרכישה מקבלים את הכרטיס לאפליקציה או למייל (או לשניהם) והפניה לנקודת המפגש (שנפתח בגוגל מפס).
מאוד פשוט לחיפוש לרכישה ומאוד פשוט לביצוע. יצאתי איתם לשני טיולים ובשניהם – נהניתי מאוד. על הטיול השני, טיול יין בטוסקנה, כתבתי כאן.
גם אל הטיול הזה יש מספר אפשרויות יציאה: אופניים, אופניים חשמליים והבחירה שלי הייתה עם רכב מיני גולף. היה קר מאוד אבל התלבשתי היטב. קבוצה קטנטנה – 4 אנשים, ומדריך עשיר בידע ותיאטרליות שהכניס אותנו לאווירה המיוחדת של אותה התקופה. חוויה נהדרת.
ויה אפיה Appian Way Rome – Via Appia Antica
המשורר סטטיוס כתב עליה:
Appia Longarum Teitur Regina Viarum
(לטינית: דרך אפיה היא מלכת הדרכים הארוכות)
ויה אפיה היא הדרך הרומאית הראשונה שנסללה. אפשר לומר ההייווי הראשון אבר!
אורכה למעלה מ 800 קילומטרים, ונחשבת לכביש העתיק והחשוב מבין הדרכים שנבנו על ידי הרומאים הקדמונים. היא נבנתה משנת 312 לפני הספירה והמשיכה להתפתח עד המאה הרביעית לספירה. היא נקראת על שמו של המדינאי אפיוס קלאודיוס קאקוס, שיזם את סלילתה.
ויה אפיה קישרה בין צפון איטליה, רומא לקמפניה ודרום איטליה, והגיעה עד לברונדיסיום, כיום ברינדיזי.
בתחילה, מטרתה הייתה דרך אסטרטגית לכיבוש צבאי המחברת בין המזרח ואסיה. מאוחר יותר הדרך איפשרה לערים רבות להתעורר ולצמוח ואף תרמה לייצור חקלאי ומסחר.
הדרך ממחישה את המיומנויות הטכניות של הרומאים, ההנדסיות, עבודות תשתית וטיוב קרקע כשמסביבה סדרה של מבנים מונומנטליים כמו: קשתות ניצחון, מרחצאות, אמפיתאטרון, אמות מים מרשימות, תעלות, גשרים ומזרקות.
חוץ מהיכולות הטכניות ללא ספק ויה אפיה היוותה ירושה של הרומאים לציוויליזציה: עידוד מסחר, כלכלה, בניית הערים וקשר בין כל חלקי האימפריה. מלבד זאת, היוותה ויה אפיה מרכז להפצת רעיונות ואמונות. היא מילאה תפקיד מרכזי בהפצת הדת הנוצרית וסיפקה מעבר לצלבנים ועולי רגל.
כבר אמרתי שרומא זה לא רק שם של עיר, אלא גם שם של רעיון…?
על פי האמונה הנוצרית כאן פגש פטרוס את ישו ושאל אותו קוו ואדיס (לאן אתה הולך)?, ונענה על ידי ישו, שהוא הולך להיצלב שנית.
כיום, ויה אפיה זו דרך ייחודית, דרך מרוצפת יפה כשבצדדיה שדות דשא ירוק, שרידים עתיקים. אבל לצד כל היופי יש היסטוריה מאוד זוועתית: בדרך זו נצבלו ספרטקוס (מנהיג מפורסם של עבדים וגדליאטורים) ו 6000 מעבדיו, וכאן קברו הנוצרים הראשונים את קרוביהם בקטקומבות התת קרקעיות.
כאן נמצאות הקטקומבות של סן סבסטיאנו והקטקומבות היהודיות Vigna Randanini.
את הקטקומבות אסור לצלם, ומבחוץ – כמובן – לא רואים אותן (ניתן להתרשם כאן).
מרחצאות קרקלה Terme di Caracalla
בדרך אל ויה אפיה פגשנו את מתחם מרחצאות קרקלה, Terme di Caracalla, שנבנו על ידי הקיסר הרומי קרקלה בין השנים 212 ל 216 לספירה. המתחם הוא עצום – 225 מטר על 185 מטר, וגובהו המשוער היה 38.5 מטרים.
במרחצאות יש כמה רמות חימום: פריג'ידריום (חדר קר), טפידריום (חדר פושר) וקלדריום (חדר חם), וכן שתי פלאסטראות – חדרי כושר וחדרי אגרוף. אמת מים מיוחדת נבנתה על מנת להוביל מים למרחצאות.
המרחצאות היוו למעשה אתר נופש ומרכז תרבותי וכללו גם ספרייה ציבורית הכוללת (כמו כל ספריות התקופה) שני חדרים – האחד לטקסטים יווניים והשני לטקסטים לטיניים.
המבנה חומם באמצעות מערך חימום תת-קרקעי שהופעל על ידי שריפת פחם. מערכת זו הייתה בשימוש עד אמצע המאה ה-19 (מקור: ויקפדיה).
כמו קירקוס מקסימוס, שנמצא בתוך העיר רומא (כתבתי עליו בפוסט הראשון על רומא), גם כאן נמצא מרחב קטן יותר שבו נערכו תחרויות של מרכבות וסוסים (להרחבה: ויקיפדיה). כיום, נשארו שרידי הקירקוס שבשוליו גרים אנשים.
והנה היא, שרידי הדרך הרומאית העתיקה
וכשיוצאים ממתחם הויה אפיה פוגשים באחת החומות שנבנו מסביב לעיר העתיקה, רומא.
שער סן סבסטיאנו או שער סבסטיאנוס הקדוש (Porta San Sebastiano)
זהו שער בחומת אורליאנוס, ממנו יצאו ויה אפיה ו-ויה ארדיאטינה Via Ardeatina. השער כולל שתי קשתות ומגדלי שמירה חצי גליליות.
ב-1990 נפתח באולמות השער מוזיאון (Museo delle Mura) שתצוגותיו מוקדשות לחומות רומא העתיקה.
ליד שער סן פאולו יש פירמידה.. כן, יש פירמידה ברומא!
פירמידת קסטיוס Piramide di Caio Cestio
הפירמידה הוקמה בין המאות ה 18 וה 19 לפני הספירה, בסגנון נובי. כמו כל הפירמידות גם זו משמשת כקבר, לגאיוס קסטיוס.
הפירמידה ניצבת במזלג בין שתי דרכים עתיקות, ה-Via Ostiensis ודרך נוספת שעברה מערבה אל הטיבר לאורך הקו המשוער של ויה מרמורטה המודרנית. בשל שילובה בביצורי העיר, זוהי היום אחת המבנים העתיקים השמורים ביותר ברומא.
עוד אתרים שהגעתי אליהם באופן עצמאי, מרוחקים יותר ממרכז העיר התיירותי וההומה. רציתי להגיע אליהם בעבר, אך לא הספקתי, והפעם הייתה לי הזדמנות:
ויה פלמינה Via Flaminia
הדרך הפלמיניאנית הייתה דרך רומאית עתיקה שהובילה מצפון – הרי האפנינים – ועד לדרומה של איטליה.
על פי המסורת, בקטע העובר בצפון רומא, הוא המקום שבו ראה קונסטנטינוס את החזון שלו על הצ'י רו – סמל הנצרות – שהוביל להתנצרותו והתנצרותה של האימפריה הרומאית.
הדרך נבנתה על ידי גאיוס פלמיניוס בסביבות 220 לפני הספירה. היא היוותה ציר תחבורה ראשי, שבאמצעותה סופקה חיטה מעמק הפו אל מרכז איטליה ואל רומא. אוגוסטוס לקח על עצמו את שיפוץ הדרך, בנה מחדש גשרים והקים שערי ניצחון לכבודו. השער שהקים בארמינום עומד על תילו עד היום, והוא שער הניצחון העתיק ביותר שהשתמר עד היום.
במשך זמן רב ויה פלמיניה נותרה העורק הראשי של רומא. היא אף נשארה כזו לאחר נפילת האימפריה הרומאית. היא שינתה את שמה מספר פעמים, כמו דרך רוונה בימי ההביניים.
במשך זמן רב הדרך לא היתה בשימוש, אבל בתקופת הרנסאנס היא שופצה שוב ונשמרה בשימוש עד היום. גם כיום ויה פלמיניה נותרה נתיב עמוס. היא נשארה כביש כפרי אך לצידה עוברת רכבת וכביש מהיר (SS3 הידוע), החוצה מנהרות רבות בין פירנצה לבולוניה, ועובר מתחת לרכסים ומעברים רבים.
לתייר מספיק להגיע עד Ponte Milvio:
רובע קופדה (Quartiere Coppedè)
מה מיוחד פה?
מחוץ לרומא
כאמור, יצאתי מחוץ לרומא. על הטיול לויה אפיה שבפרברי העיר כתבתי לעיל. על הטיול אל טוסקנה (דרך Get Your Guide) ואל בולוניה (באופן עצמאי) כתבתי פוסטים נפרדים.
כריסטמס ברומא
הנה כמה תמונות שימחישו את האווירה החגיגית והצבעונית