גם אם בכל ספר שלו יש איזשהו מימד כזה או אחר של אוטוביוגרפיה הרי שהמצאת הבדידות ויומן חורף הם אוטוביוגרפיות בכל מובן אפשרי, סיפורים אישיים על רקע חייהם ומותם של האנשים הקרובים אל אוסטר, אלו שממשיכים לחיות, חייו-שלו שהוא חרד לקיצם

ברעם מחייה את האנרכיזם, כדי להפוך אותו כלי בידיו "לתיקון" הדמוקרטיה הקלוקלת, אפילו שהוא קצת "מודה" ש"עמוק בלב אתה יודע שהסדר הקיים ינצח.

עיר פתוחה מאגד בחובו תיאוריות פילוסופיות נרחבות. מסעותיו של ג'וליוס ברחובות מנהטן כאינדיבידואליסט וגילוייו מאירים את עינינו המטיילים עימו וצופים כמו בסרט נע, חווים את חוויותיו מסיקים את מסקנותיו וחושבים את מחשבותיו. זהו סיפור מסע מצולם במילים של מהגר ניגרי בודד בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. וכן, יש בזה טעם לפגם

The Child of God הנובלה עוסקת בנושאים רבים: אכזריות, בדידות, השפלה מוסרית של האנושות, תפקיד הגורל בחברה, סטייה חברתית, נקרופיליה, מיזוגניה. היא סובבת סביב חייו של לסטר ומסופרת בצורה הכי שפלה אך מועברת בסצנות מהממות בקומיות ובגרוטסקיות

Home הוא אלגוריה, סיפורו של פרנק ודרכו חזרה הביתה להציל את אחותו. אך מעבר לכך, הסיפור עצמו, מלא בסמלים אחרים שנותנים ליצירה הזאת רובד נוסף, בעל משמעות אידיאולוגית-פילוסופית.

גם אם זה נכון, ודמוקרטיות אכן לא נלחמות בדומותיהן, אינן מהססות להיכנס למצב של מלחמה במדינות שהן לא-דמוקרטיות, זאת ועוד הן גם לא מהססות להשתמש בכל ארסנל קטלני.

מרלו-פונטי מתמקד בתורת האונטולוגית על מנת להסביר את קיומן של הישויות והקשר ביניהם שנעשה באמצעות העין, כמטאפורה לתהליך פנומנולוגי

בובר הושפע עמוקות מפילוסופים שקדמו לו ובעיקר ביקר את קאנט, הגל וקירקגור. בהמשך אגע גם בביקורת זאת ואיך זה השפיע על המשך הגותו בכל מה שנוגע למהות האדם בפילוסופיה שלו. רוח הדברים תהיה על פי ספרו "אני ואתה", שבו פרט בובר על טבע האדם, הטבוע לדידו ב"אתה".

באמצע הטיול הקצר והספונטני למדריד, החלטתי שאני מוסיפה טיול קצרצר יותר אל טולדו. אם מגיעים למדריד חבל לפספס את העיר הימי בינימיית והיפהפייה! כרטיסים אני ממליצה לרכוש כרטיסים מראש, למרות שאני לא עשיתי כך.. הגעתי לתחנת הרכבת אטוצה ושם רכשתי. צריך להגיע לפני הזמן, כי הרכישה קצת מורכבת. יש מכונות אוטומטיות אך משום מה יש …