ברלין היא "עכשיו" אחד גדול. לא במובן של זמן ליניארי, אלא שהכל קורה בה בבת אחת. כל המאה העשרים עוברת נגד עיניך המשתאות, ובכך ברלין כאילו "מאריכה" ו"מרחיבה" את העכשיו. ואולי אנחנו חיים בהיסטוריה מרובה וחופפת, רצף של זמן הומוגני.

עיון בספרו של קרול תחת משקפי הזמן, הובילה למסקנה שקרול ביקש לערער את היחס אל הזמן, תוך שהוא הופך את הזמן לדמות מרכזית פעילה ובלתי נשלטת, מעין אנטי גיבור שמלחיץ, מערער, מנכר ומזרז.

ברעם יוצק מקום חדש, שבו הוא מקים את השדים מעירפולם ונלחם בהם, במציאות ובדימיון. זהו ספר על כתיבה, על מערכות יחסים, בעיקר אבות ובנים, וחיטוט עמוק בעבר בזיכרון ובתעתועיו.

הכתיבה של טואג, היא לירית, פואטית, עדינה, תוך מחקר עמוק, רגיש ויסודי. שבודק את מקומו של האדם מול עצמו, מול המקום ומול אלוהיו, ובודקת את היהדות ומשמעותה. לכן, בהרבה מובנים הוא מאוד אקזיסטנציאליסטי

לטל ניצן יש רזומה ארוך בתרגום מופלא ומדוייק ואני כל כך שמחה שיש לה גם משלה, כי ניצן כותבת מופלאה, מרהיבה ומדוייקת. הדמויות שלה מיוחדות, לא קונביציונליות ובלתי נשכחות.

עבודת המחקר של סלין היא בדיה היסטורית מרתקת, מחרידה ומרגשת, ומהדהדת באופן עמוק את מצבו של המחבר עצמו. תזמון מושלם לפרסום הספר