למרות שקצב העלילה איטי, לאהירי מצליחה להחזיק את תשומת ליבו של הקורא. זהו סיפור בין-דורי, סיפור של התמודדות עם שינויים פוליטיים, שינויי מגורים, הגירה וההתמודדות עם קשייה, התמודדות עם פצעים נפשיים מהעבר, מתח בין דורות, פגיעות, חמלה וסליחה, יחסים בין-משפחתיים והפחד מהורות.
רומן על יחסי אימהות-בנות, על הקונפליקט ביניהם והיחסים המורכבים והבלתי שלמים. אבל לא רק. מסע של בריחה, להט דתי, ריקנות הקיום של המעמד הבינוני, ריק של האינטימיות במערכות נישואין ובמשפחתיות עצמה
הרומן, המשרד לאושר עילאי, הוא מבט דיקנסי על המהומות בהודו. הוא מתחיל ומסתיים בבית קברות, ונמשך מהדיכוי האכזרי של אוכלוסיות שבטיות ועד הפוגרום ב -2002 נגד מוסלמים בגוג'אראט. עיקרו בדלהי, העיר שנכבשה ברציפות לפחות 3,000 שנה, שורדת וקולטת את המוגולים, הבריטים, הפליטים לאחר חלוקת הודו מפקיסטן; עיר שהמיתוסים המייסדים שלה מספרים על אמנזיה.
