נשים

רומן היסטורי המבוסס על חייה של ליודמילה פבליצ'נקו, גיבורה שנולדה מייאוש, אם שהפכה חיילת, אישה שנלחמה על מקומה בעולם, כאם ואישה, ותרמה את נוכחותה להיסטוריה לנצח. קריאת הספר סוחפת עשירה וחיה כל כך שהקורא מוצא את עצמו מרותק אליו וחי אותו.

הספר A Woman Is No Man הוא לא ספר פשוט. הוא ספר על אלימות נגד נשים, על מסורת, על התנגשויות בין תרבויות, על כוחן של נשים, על כיבוש, על השתקה וסודות שחייבים להתגלות

זהו שיר הלל לקונסטנטין, לאלג'יר, שיר פרוזאי, או פרוזה פואטית. לא האמנתי שמישהו/י יצליח לכתוב את העיר שלו, את זיכרון גופה, את זיכרון אהבתו, באופן שאורחאן פאמוק עשה זאת לעיר איסטנבול (מוזיאון התמימות, סתירות בתוך ראשי – טרם תורגם). פואטיקה של מרחב וזיכרון, של הגירה, של שחרור ואהבה, שיר שאחרי שמניחים אותו מהידיים, נושמים לרווחה את כל הכאב, המועקה והיופי.