A Strangeness in My Mind / Orhan Pamuk
רומן היסטורי רחב יריעה המספר את סיפורו של הרוכל מוולוט, אבל זהו גם סיפור התפתחותה של איסטנבול במאה העשרים
רומן היסטורי רחב יריעה המספר את סיפורו של הרוכל מוולוט, אבל זהו גם סיפור התפתחותה של איסטנבול במאה העשרים
אז הספר עוסק בהיסטוריה, סוציאליזם פמיניזם, פציפיזם, בתיאולוגיה, פילוסופיה של הדת, אמונה, ובחיים שלאחר המוות – אם בפנייה לכתבי הקודש ואם באמצעות מדיום שעושה סיאנס. זהו ספר על אהבה בימיה של מלחמה, על רישומיה של המלחמה על האהבה ועל פירוקה של המשפחה בימי מלחמה. אך בעיקר זהו ספר על פוסט טראומה שהותירה מלחמת העולם הראשונה. ובעצם, כל מלחמה.
צפרדעים מהווה ביקורת על המפלגה הקומוניסטית, על המשרד לתכנון המשפחה ועל הרדיפה והעוני של האזרחים. הספר קריא ומתובל בהומור וביקורת של הסופר. הביקורת מוסתרת על ידי שימוש בסמלים מהמיתולוגיה ועל ידי הומור, מלווה בסיפורים על המיתולוגיה, אמונות תפלות, שדים והמון מסורת,
עלאא אל אסואני, יליד קהיר, 1957, הוא בכלל רופא שיניים, פובליציסט, ספריו מכים הדים והוא ידוע כמי שמתנגד לנורמליזציה עם ישראל. הוא התנגד לתרגומו של הספר לעברית, אך בסופו של דבר הוא תורגם דרך הוצאה לאור אמריקאית הפועלת בישראל, הוצאת טובי. הספר יצא לאור ב 2002 והוא מתאר את החיים בקהיר שלאחר המהפכה ב 1952. …
חשיבות תרגומו של ספרו של ח'ורי טמונה בזה שאנחנו, הישראלים, יכולים לראות את השפעותיהן של המלחמות והפלישות על הצד השני, את החרבתה של העיר, החרבתה של רב תרבותיות.
מורם מעפר הוא סיפור אוטוביוגרפי של האבות הקדמונים של סאראמאגו אך באופן עקיף, כי הסיפור המשני ללטיפונדיה הוא ההיסטוריה של פורטוגל, בעיקר על רקע עליית הדיקטטורה.
זהו סיפור הגירה עדין ורגיש, מהעיירה אניסקורתי הקטנה שבאירלנד, עיירה שבה כולם מכירים את כולם, מרכלים על כולם עוזרים ומאיימים על כולם, העיירה שבה נולד המחבר עצמו, אל ברוקלין העיר גדולה, קוסמופוליטן, שאליה מגיע קולם טויבין
זהו בעצם סיפור על מעברים, על גבולות והאומץ וההעזה לחצות ולעשות, ההעזה שבלהיות חלוץ אם בחציית היבשות ואם בחציית לאומים, מגדרים, צבע ומעמד
ספר חשוב, מאלף, רעיון של אדם הנמצא בקומה ומספר את הסיפור – על כל מורכבויותיו כתוב באופן מפורט, מעניין קריא ומסקרן, ומתורגם לעילא. הספר פורסם שנה לפני יום השנה ה-20 לאירועי כיכר טיינאנמן ועם תחילת המשחקים הפוליטיים, מטרתו היא כמובן לזכור ולא לשכוח, ולהתעורר מהתרדמה שהעיר והמדינה נמצאים בה.
למרות שקצב העלילה איטי, לאהירי מצליחה להחזיק את תשומת ליבו של הקורא. זהו סיפור בין-דורי, סיפור של התמודדות עם שינויים פוליטיים, שינויי מגורים, הגירה וההתמודדות עם קשייה, התמודדות עם פצעים נפשיים מהעבר, מתח בין דורות, פגיעות, חמלה וסליחה, יחסים בין-משפחתיים והפחד מהורות.