מיניון הוא רומן ביכורים מטריד אך יפהפה ומסקרן שעוסק בלידה, בהתוודעות לזהויות שונות, התפתחות, אימוץ זהות נשית שמשתמשת במה שלאחרות עלול להיראות לא נעים ואף מעיק – השדיים הגדולים.
ג'ניפר בר לב / מיניון Jenifer Bar Lev / Mignon
מיניון הוא רומן ביכורים מטריד אך יפהפה ומסקרן שעוסק בלידה, בהתוודעות לזהויות שונות, התפתחות, אימוץ זהות נשית שמשתמשת במה שלאחרות עלול להיראות לא נעים ואף מעיק – השדיים הגדולים.
גם בעוד שעה אחת חוזר מחפוז אל שכונת אל עבאסייה, פרבר בפאתי קהיר, כמקור לשינויים פוליטיים, חברתיים ומשפחתיים, אל אובדן התמימות, המשפחה, החמולה, הכלכלה, וכמו שכתבתי על בית הקפה שלנו – זהו שיר קינה על מצרים שהייתה ולא תשוב.
כל ספר וספר ביצירתו של מודיאנו מעניק חוויה אמוציונלית והנאה אסתטית, מציב אתגר אינטלקטואלי, מעורר מחשבות והרהורים על החיים ועל הספרות, על הזמן שעובר ועל המקומות שהשתנו או, להיפך, נשארו קפואים.
ספר אישי ששני סוגי אבל ואובדן שזורים זה בזה, דיוקן עדין וחסר רחמים של חיים שהולכים לרסיסים. בין לבין יש גם תקווה.
דרמה משפחתית פסיכולוגית ויצירת מופת ספרותית המותירה את הקוראים עם השאלה הקיומית: איך הם היו מתנהגים אם היו צריכים להציל את החיים שלהם – כגיבור או כבוגד?
העולם של אוטסה מושפג מתחלק לשניים: זה שלפני אסון התאומים וזה שלאחריו. זה שלפני האסון מתואר על ידי מושפג כגן זאולוגי, נרקסיסטי ומנוכר רגשית. אסון התאומים מהווה נקודה של התעוררות מחלום ויש צורך להסיק מסקנות, וההתעוררות היא הלם עמוק.
סיפורה של ברלין, גרמניה ואירופה של סוף שנות השלושים ושנות הארבעים כשאלו עוד לא הגיעו: סיפורה של התקופה האיומה בתולדות האנושות כשהיא עוד לא התחילה, בראייה מקדימה של שנת 1931.
הספר חשף אותי להשקפות עולם של אנשים דגולים ונתן לי עצות לשיפור ההתנהלות. תהיי אופטימית, תדבקי במטרה. קריאתו השרתה עליי רוח טובה, הציפה אותי בגלים של זוהר ומילאה לי את חצי הכוס הריקה. זהו מסוג הספרים האהוב עליי.
סיפור קצרצר יפהפה ומפתיע של הסופר האהוב עליי גבריאל גרסיה מרקס, נאום אהבה נגד גבר יושב גבריאל גרסיה מרקס, נאום אהבה נגד גבר יושב, תשע נשמות (81), 2021 (1987). תרגום: מיכל שליו Facebook Comments Box
ברלין היא "עכשיו" אחד גדול. לא במובן של זמן ליניארי, אלא שהכל קורה בה בבת אחת. כל המאה העשרים עוברת נגד עיניך המשתאות, ובכך ברלין כאילו "מאריכה" ו"מרחיבה" את העכשיו. ואולי אנחנו חיים בהיסטוריה מרובה וחופפת, רצף של זמן הומוגני.