Meirav

מיניון הוא רומן ביכורים מטריד אך יפהפה ומסקרן שעוסק בלידה, בהתוודעות לזהויות שונות, התפתחות, אימוץ זהות נשית שמשתמשת במה שלאחרות עלול להיראות לא נעים ואף מעיק – השדיים הגדולים.

גם בעוד שעה אחת חוזר מחפוז אל שכונת אל עבאסייה, פרבר בפאתי קהיר, כמקור לשינויים פוליטיים, חברתיים ומשפחתיים, אל אובדן התמימות, המשפחה, החמולה, הכלכלה, וכמו שכתבתי על בית הקפה שלנו – זהו שיר קינה על מצרים שהייתה ולא תשוב.

ספר אישי ששני סוגי אבל ואובדן שזורים זה בזה, דיוקן עדין וחסר רחמים של חיים שהולכים לרסיסים. בין לבין יש גם תקווה.

העולם של אוטסה מושפג מתחלק לשניים: זה שלפני אסון התאומים וזה שלאחריו. זה שלפני האסון מתואר על ידי מושפג כגן זאולוגי, נרקסיסטי ומנוכר רגשית. אסון התאומים מהווה נקודה של התעוררות מחלום ויש צורך להסיק מסקנות, וההתעוררות היא הלם עמוק.

סיפורה של ברלין, גרמניה ואירופה של סוף שנות השלושים ושנות הארבעים כשאלו עוד לא הגיעו: סיפורה של התקופה האיומה בתולדות האנושות כשהיא עוד לא התחילה, בראייה מקדימה של שנת 1931.

סיפור קצרצר יפהפה ומפתיע של הסופר האהוב עליי גבריאל גרסיה מרקס, נאום אהבה נגד גבר יושב גבריאל גרסיה מרקס, נאום אהבה נגד גבר יושב, תשע נשמות (81), 2021 (1987). תרגום: מיכל שליו