המגזין מצטרף היום למחאת Black Lives Matter, תכנית מיוחדת עם מוזיקה וספרות שחורה להאזנה:
המגזין מצטרף היום למחאת Black Lives Matter, תכנית מיוחדת עם מוזיקה וספרות שחורה להאזנה:
הספר The Red-Haired Woman מחולק לשלושה חלקים, כשמלווים אותו שלושה מוטיבים: ציטוט מתוך הולדת הטרגדיה של ניטשה, ציטוט מתוך אדיפוס המלך של סופוקלס וציטוט מתוך השאהנהמה של פירדוסי. בעלילת הספר משתמש אורחן פאמוק גם בסיפור עקדת יצחק וסיפור יוסף ואחיו. מתוך אלו, ניתן להבין במה הולך לעסוק הספר, גם אם הכותרת שלו, The Red-Haired Woman , מכוונת לנושא אחר. אבל רק לכאורה.
טיאגו סלזר נתקל במדרגות בלב שכונת גלאטה והסתקרן לגבי מקורן. הוא מספר את מקורה של המשפחה – יהודי ספרדי פורטוגזי שבשנת 1492, בעקבות גירוש ספרד, מתיישבת בוונציה. המשפחה מגיעה לאימפריה העות'ומאנית אך חצר הסולטן מורה לחיים קמונדו לצאת שטחי האימפריה תוך עשרים וארבע שעות
My Lecture in Leed Gender Conference In this presentation, I would like to discuss Elif Shafak's books through Gloria Anzaldúa's important article "The New Mastisa", focusing on one book by Elif Shafak that will be a case study: Honor (2012). In her books, Elif Shafak challenges the binary-linear journey of the patriarchal hegemonic figure and …
רמי הוא ילד אסופי והספר מדבר על חיי העוני שהוא חי, המלחמה על הפרנסה האוכל ומקום לישון. אבל זהו סיפורם של עניי צרפת ועניי העולם. נדמה ש 1878 זה כאן ועכשיו וכל הזמן
הכתיבה של טראיי וסוס, למרות איטיותה, היא מעוררת, מרגשת, היא רציונלית ורגישה באותה עת. טראיי וסוס הוא ללא ספק אחד מהיוצרים המשובחים של המאה העשרים, נדיר בכתיבתו.
לאיסטנבול ערגתי כבר שנים. כנראה שהפכתי לסוג של טורקופילית בעקבות ספרים, סרטים, מוזיקה וכל שאר צרכי התרבות ש"צצו" בחיי. אפילו שידרתי תכנית מיוחדת על טורקיה בתכנית הרדיו שלי – היTרבות. תגידו אורחאן פאמוק, תגידו אליף שאפאק, תגידו ישר כאמל, נורי בילגה ג'יילן, מולאר, נילופר, איברהים טטליסס, בקלאווה או כנאפה וזהו.. אני שבויה. חוץ מלדבר טורקית – וגם זה אני מעריכה שיגיע – נשאר רק להגיע לעיר, מלכת העולם..
ספרו של תומס סוואג', כוחו של הכלב, יצא לאור לראשונה בשנת 1967. זהו סיפורם של שני אחים בשנות העשרים של המאה שעברה, שמתאר את מערכת היחסים המורכבת ביניהם על רקע ערבות סולט לייק סיטי, יוטה, שבארצות הברית אחרי מלחמת העולם הראשונה
את הספר הזה אפשר לקרוא מתוך פרספקטיבה של פייר בורדייה, הסוציולוג, שכפי הנראה מאוד השפיע על אריבון בשילוב תורת המרחב והשפעות מרקסיסטיות ויחסי הכוח במרחב (פוקו, מרקס). אפשר לנתח כל קטע, כל פסקה, כל משפט, תחת משקפיים אלו, ובכך הספר מורכב מאוד. הוא כתוב באופן מאוד רציונלי, ולכן המקטעים הרגשיים מועצמים.
מריסה וצ'בלה הן חברות טובות שמשתייכות למעמד הבורגני בפרו, העלילה נפתחת במגע מיני גראפי בין שתיהן. מריסה נשואה לקיקה, המהנדס הידוע והמפורסם בפיתוח וקימה של לימה אנריקה קארדנס. יום אחד נכנס למשרדו עיתונאי מושחת ומגיש לידיו תיקייה ובה עשרים צילומים שלו עם נשים באקט מיני מלפני שנתיים. המטרה שלו לסחוט אותו ולקנות את העיתון הצהוב מאוד שהוא מנהל. קיקה פונה לעורך הדין לוסיאנו, בעלה של צ'בלה וחברו הטוב, שיעזור לו. והוא אכן עוזר לו.