אקזיסטנציאליזם

ז'וז'ה סאראמגו היה בן 13 כשפרננדו פסואה הלך לעולמו. הם לא נפגשו מעולם. אבל ז'וז'ה סאראמגו העריץ את פסואה, ואף כתב את שנת מותו של ריקרדו ריש כמחווה.

בין כל הדמויות הללו יש חוט הנרקם בעדינות רבה וברקמה מיומנת הם נשזרים זה בזה, הרקמה הזאת מתבהרת אט אט עד סופו של הספר, סוף שאני מציעה לכם לקחת לאט ובנשימה סדורה, כי טל ניצן הולכת לפגוע איפה שהכי כואב. היא בוחרת את דמויותיה ומעניקה להם נפח ומימד פסיכולוגי ונוירוטי, מטפלת בדמויות באהבה אמיתית, ומניעה אותן בשליטה קלילה

ספריו של ארנון גרונברג מרתקים, הם לא נותנים מנוח, נכנסים לקרביים, אף על פי שלרוב זה נעשה במשפטים קצרים וחדים, בכתיבה מינימליסטית אך מטרידה.

זהו סיפור על מעשי הבריונות בבית ספר, בית ספר שעולמו המודרני מוביל לבדידות וניכור, עולם של גוגל, אינטרנט, התכתבויות סלולריות; סיפור על בדידות בעולם המודרני, של משפחה, של גבר של אישה, של נערה בת שש עשרה סיפור של התבגרות; זהו סיפור על זן בודהיזם, אקזיסטנציאליזם ומשמעות החיים; סיפור על פוסט צונאמי ביפן, עמק הסיליקון בארה"ב; סיפור על חלקלקותו ומשמעותו של הזמן

אליף שאפאק שוב כותבת על זכויות נשים, זכויות האדם (באשר הוא אדם), פמיניזם ומיסטיקה. אך מעל הכל היא כותבת הפעם על הדת – הקוראן. היא כותבת על קריאה מחודשת בקוראן, קריאה עמוקה, קריאה מתוך אהבת האדם, כבוד לאישה, קריאה נשית של הקוראן.

בואו נחזור לכותרת. רוחה בחורף מספר את סיפורם (הפשוט, לכאורה) של שלושה חיילים גרמנים ומסע הישרדותם בחורף קשה, בסיטואציה קשה ותוך החלטה מוסרית קשה. ומהי משמעותו של דמותו של בנו של אמריך שבעטיו אנו תוהים על משמעותו של המוסר? 

העלילה של קבצנים וגאים מתרחשת ברחובותיה של שכונת עוני בקהיר וסובבת סביב שלושה חברים עניים – גוהאר, יגן ואלכורדי – וקצין משטרה אחד – נור אלדין, מעין קומדיה שחורה, מעין גרוטסקית, על אלו שהחליטו לחיות כעניים מרצונם החופשי ולא לקחת חלק בצביעותה של החברה

הרמנס כותב ספר מסע, גיאולוגי, הישרדותי, ספר על סטודנט שמחפש דרך לפרוץ קדימה חדור תהילה. ספר שכתוב, כאמור, בקלילות ובהומור ציני.

מרלו-פונטי מתמקד בתורת האונטולוגית על מנת להסביר את קיומן של הישויות והקשר ביניהם שנעשה באמצעות העין, כמטאפורה לתהליך פנומנולוגי