תרבות ותוכן – ספרות, קולנוע, טיולים
Ten Minutes 38 Seconds in This Strange World מהווה מבט נוקב על הטראומה שנשים נתונות בהן, במערכת חברתית המוגדרת על ידי קודים פטריארכליים. זהו ספר אכזרי, עגום וחסר רחמים בהצגת האלימות, שברון הלב ואבל, אך בסופו של דבר הוא יותר מלא חיים
הרומן חוג החברים של ברנהרד, בנוי לא רק כפסיפס של דמויות אלא כמו מארג צילומים של חיי צעירים, וכמו צילום מינימליסטי, הצופה צריך למצות אותו בעצמו, על פניו חד ממדי, אך עשיר ומלא חיים
למרות שעלילת The Evening and the Morning מתרחשת במאה העשירית, בימי הביניים החשוכים, ימים שבהם ההגמוניה הפטריארכלית שולטת באופן אבסולוטי, הרי שקן פולט מתאר נשים פמיניסטיות, נשים שהדעתנות שלהן מהווה קריאת תיגר ממשית כמו איום ברצח
קריאת הספר היא חוויה אנושית מעצימה, הפורטת על הרמה הרגשית והשכלית כאחת, המעוררת מחשבות עמוקות על מובן החיים ועל אופן צליחתם הנכון, המוצלח, עונה על הסוגיה מהי באמת הצלחה.
הרומן דן במהות של שיחה בדור המיליניום, דור ה Y, מהות החברות, או מהות ההגדרה. האם שיחה באמצעות סמס או אימייל נחשבת שיחה? למה לא, בעצם? האם ההגדרה חשובה כל כך בדור המיליניום? מהי אהבה? מהי מיניות? מהו מגדר? האם חייבים לחיות רק על פי מגדר אחד, הגדרה אחת? האם אפשר וצריך לאהוב רק בנאדם אחד? האם זו בגידה? מהי דת? האם חייבת להיות הפרדה בין דת למדינה?
The Weight of Ink הוא רומן היסטורי פמיניסטי שמתרחש בלונדון של שנות ה -60 של המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, ומספר את הסיפורים השזורים של שתי נשים אינטליגנטיות: אסתר ולסקז, שמגיעה ללונדון מאמסטרדם; והלן וואט, היסטוריונית, אישה חולה עם אהבת ההיסטוריה היהודית.
לכאורה זהו משל על מקומם וגורלם של המסתננים בעולם. אבל לא רק. זהו משל על הון-שלטון, שחיתות, זהו משל פאסימי על עתיד האנושות והאנושיות
הרומן הרביעי של שרה הול, בוחן את חייהם של ארבעה אמנים, המופיעים בפרקים שונים עם מצבים סיפוריים ותקופות זמן משלהם, במיזוג אינטליגנטי של אמנות, מרחב, חלל וזמן, ארוס וטנטוס.
ספרה השישה עשר של לואיז ארדריץ מתרחש בעתיד הקרוב בעולם דיסטופי שבו, בדומה לסיפורה של שפחה, המשטר רודף אחר נשים הרות ומכניס אותן למתקני כליאה.
עניינים אנושיים הותיר אותי מבולבלת, מזדהה עם כל הדמויות, תוהה איך זה אפשרי ומנסה להבין איך מעדתי. כי עניינים אנושיים מעצבן באנושיותו הרב מימדית.