קיימת אגדה שקיימת אבן מיוחדת שהיא זאת ש"סופגת" את הסודות של האנשים, בפניה מתנים את כל הצרות, הייסורים, המכאובים, המצוקות. האבן מאזינה סופגת וסופגת עד שהיא מתפוצצת. זו אבן הסבלנות
קיימת אגדה שקיימת אבן מיוחדת שהיא זאת ש"סופגת" את הסודות של האנשים, בפניה מתנים את כל הצרות, הייסורים, המכאובים, המצוקות. האבן מאזינה סופגת וסופגת עד שהיא מתפוצצת. זו אבן הסבלנות
זהו סיפור הגירה עדין ורגיש, מהעיירה אניסקורתי הקטנה שבאירלנד, עיירה שבה כולם מכירים את כולם, מרכלים על כולם עוזרים ומאיימים על כולם, העיירה שבה נולד המחבר עצמו, אל ברוקלין העיר גדולה, קוסמופוליטן, שאליה מגיע קולם טויבין
כמו ברוב ספריה של טוני מוריסון, גם בספר הזה יש כמה רבדים. ניצול מיני חיפוש אחר אהבה (אהבה בין אם לבת, בין אב לבנו, בין אחים, בין חברים, בין גבר לאישה) – מהי אהבה, מה גבולות הנתינה והעזה, מה מוכנים לסכן למענה, אמון ומי אוהב באמת.. זהו חיפוש אחר אהבה אמיתית, כזאת שתושיט יד לאמת, לאמון, לאיכפתיות – אהבה טבעית.
הרמנס כותב ספר מסע, גיאולוגי, הישרדותי, ספר על סטודנט שמחפש דרך לפרוץ קדימה חדור תהילה. ספר שכתוב, כאמור, בקלילות ובהומור ציני.
זהו ספר גאוני, גדוש בפרטים ותיאורים שמביאים בפני הקורא ולמי שלא מכיר את הקונפליקטים בטורקיה על סף המודרניות. העלילה מתרחשת בשנות התשעים המוקדמות
רוב ספריו של ג'ואניצ'ירו טניזאקי עוסקים בדינמיקה ביחסים המשפחתיים בשינויים המהירים שהתרחשו ביפן בתחילת שנות ה-20, שינויים והתנגשויות בין-תרבותיים: בין יפן המסורתית לבין "דליפת" התרבות המערבית לחיי החברה היפנית
זהו בעצם סיפור על מעברים, על גבולות והאומץ וההעזה לחצות ולעשות, ההעזה שבלהיות חלוץ אם בחציית היבשות ואם בחציית לאומים, מגדרים, צבע ומעמד
דויד גרוסמן מבקש מהצופה בהופעה ובקורא לא לשפוט את האדם על סמך מראה חיצוני, או טעות טיפשית כזאת או אחרת, גרוסמן מבקש שנחזור אל הישראליות האמיתית והכנה – אל הרגש של כולנו, אל הישראלי שאיכפת לו. ולא בכדי מקום הסטנדאפ הוא במרתף בנתניה
ספר חשוב, מאלף, רעיון של אדם הנמצא בקומה ומספר את הסיפור – על כל מורכבויותיו כתוב באופן מפורט, מעניין קריא ומסקרן, ומתורגם לעילא. הספר פורסם שנה לפני יום השנה ה-20 לאירועי כיכר טיינאנמן ועם תחילת המשחקים הפוליטיים, מטרתו היא כמובן לזכור ולא לשכוח, ולהתעורר מהתרדמה שהעיר והמדינה נמצאים בה.
Report from the Interior, ספר זיכרונות חמישי, הוא המשכו הישיר של ספר הזיכרונות הקודם שלו: יומן חורף. נראה כי לאוסטר יש הרבה מה לכתוב על עצמו, ובספר זה הוא מבטיח לנו על מפגש בין העולם הפנימי שלו כילד לעולם החיצוני