ספר אישי ששני סוגי אבל ואובדן שזורים זה בזה, דיוקן עדין וחסר רחמים של חיים שהולכים לרסיסים. בין לבין יש גם תקווה.
ספר אישי ששני סוגי אבל ואובדן שזורים זה בזה, דיוקן עדין וחסר רחמים של חיים שהולכים לרסיסים. בין לבין יש גם תקווה.
דרמה משפחתית פסיכולוגית ויצירת מופת ספרותית המותירה את הקוראים עם השאלה הקיומית: איך הם היו מתנהגים אם היו צריכים להציל את החיים שלהם – כגיבור או כבוגד?
העולם של אוטסה מושפג מתחלק לשניים: זה שלפני אסון התאומים וזה שלאחריו. זה שלפני האסון מתואר על ידי מושפג כגן זאולוגי, נרקסיסטי ומנוכר רגשית. אסון התאומים מהווה נקודה של התעוררות מחלום ויש צורך להסיק מסקנות, וההתעוררות היא הלם עמוק.
סיפורה של ברלין, גרמניה ואירופה של סוף שנות השלושים ושנות הארבעים כשאלו עוד לא הגיעו: סיפורה של התקופה האיומה בתולדות האנושות כשהיא עוד לא התחילה, בראייה מקדימה של שנת 1931.
הספר חשף אותי להשקפות עולם של אנשים דגולים ונתן לי עצות לשיפור ההתנהלות. תהיי אופטימית, תדבקי במטרה. קריאתו השרתה עליי רוח טובה, הציפה אותי בגלים של זוהר ומילאה לי את חצי הכוס הריקה. זהו מסוג הספרים האהוב עליי.
סיפור קצרצר יפהפה ומפתיע של הסופר האהוב עליי גבריאל גרסיה מרקס, נאום אהבה נגד גבר יושב גבריאל גרסיה מרקס, נאום אהבה נגד גבר יושב, תשע נשמות (81), 2021 (1987). תרגום: מיכל שליו
ברלין היא "עכשיו" אחד גדול. לא במובן של זמן ליניארי, אלא שהכל קורה בה בבת אחת. כל המאה העשרים עוברת נגד עיניך המשתאות, ובכך ברלין כאילו "מאריכה" ו"מרחיבה" את העכשיו. ואולי אנחנו חיים בהיסטוריה מרובה וחופפת, רצף של זמן הומוגני.
מלון אדלון משמש בית לארבעה דורות של נשים, בית של משפחה מפורקת, בית שבגדו בו, בית שנאחז במקומו למרות הכל, למרות המאה העקובה מדם בהיסטוריה של האנושות. מלון אדלון הוא תיבת הפנדורה של הרומן היפהפה הזה, של ברלין, גרמניה ושל אירופה בכלל
עיון בספרו של קרול תחת משקפי הזמן, הובילה למסקנה שקרול ביקש לערער את היחס אל הזמן, תוך שהוא הופך את הזמן לדמות מרכזית פעילה ובלתי נשלטת, מעין אנטי גיבור שמלחיץ, מערער, מנכר ומזרז.
ברעם יוצק מקום חדש, שבו הוא מקים את השדים מעירפולם ונלחם בהם, במציאות ובדימיון. זהו ספר על כתיבה, על מערכות יחסים, בעיקר אבות ובנים, וחיטוט עמוק בעבר בזיכרון ובתעתועיו.