הילד מנאפולי הוא ספרה השלישי של ויולה ארדונה, 1974, ילידת נאפולי. שמו במקור Il Treno Dei Bambini, כלומר, רכבת הילדים. אעמוד על משמעות השם בהמשך. בימים אלו הספר מעובד לסרט. הרומן כתוב מנקודת מבטו של ילד בן 7 (ובהמשך מבוגר יותר), בדיוק בקצב הנכון, ועוסק בבחירות שנעשו בזמנים קשים והשלכותיהן. רומן היסטורי לכאורה זהו סיפור …
ג'וליאן בארנס משתמש במשחקי מילים, הומור שחור, ציניות, כמו מוטיבים שחוזרים על עצמם, כשבתחילה הם רציניים וכואבים ואחרי שימוש חוזר הם הופכים להומור שחור. הכתיבה מינימליסטית, אך דוקרת ופוגעת, מכילה חיים שלמים, אהבות, ילדים, מוות, ספרים, סופרים, משטר דיקטטורי של סטאלין בברית המועצות ומעל הכל – מוזיקה!
צפרדעים מהווה ביקורת על המפלגה הקומוניסטית, על המשרד לתכנון המשפחה ועל הרדיפה והעוני של האזרחים. הספר קריא ומתובל בהומור וביקורת של הסופר. הביקורת מוסתרת על ידי שימוש בסמלים מהמיתולוגיה ועל ידי הומור, מלווה בסיפורים על המיתולוגיה, אמונות תפלות, שדים והמון מסורת,
ספר חשוב, מאלף, רעיון של אדם הנמצא בקומה ומספר את הסיפור – על כל מורכבויותיו כתוב באופן מפורט, מעניין קריא ומסקרן, ומתורגם לעילא. הספר פורסם שנה לפני יום השנה ה-20 לאירועי כיכר טיינאנמן ועם תחילת המשחקים הפוליטיים, מטרתו היא כמובן לזכור ולא לשכוח, ולהתעורר מהתרדמה שהעיר והמדינה נמצאים בה.
ונכון שדורה אדומה וחיים ומוות מתישים אותי הם ספרים שונים, כתיבה שונה, אך הנאה שונה. אם דורה אדומה כתוב באופן איטי, פורט על נימי הרגש בכל שורה בכל מילה, הרי שחיים ומוות מתישים אותי הוא ספר בעל קצב קצת יותר מהיר, נע בין גבולות הריאליזם והפנטזיה, ציני, ביקורתי, ואף מתובל בהומור שחור
כפל ראייה יכול להיות רומן היסטורי, רומן ריגול, רומן פילוסופי או פנטסטי, אבל הוא בראש ובראשונה הוא ביקורת. ביקורת כלפי השלטון והפיכת מוסדות ואנשי התרבות בו לפוליטי. מבחינתו של יהודה שנהב-שהרבני לא הכל צריך להיות פוליטי.
דרמה משפחתית פסיכולוגית ויצירת מופת ספרותית המותירה את הקוראים עם השאלה הקיומית: איך הם היו מתנהגים אם היו צריכים להציל את החיים שלהם – כגיבור או כבוגד?
לקרוא ספר "חדש" של ז'וז'ה סאראמאגו, אחת עשרה שנים לאחר מותו, זו התרגשות עצומה. המדריך לציור ולקליגרפיה בהחלט מספק את הסקרנות. המדריך לציור ולקליגרפיה הוא למעשה ספרו הראשון של הסופר הפורטוגלי והאחרון במפעל התרגומים שלו לעברית, על ידי המתרגמת הנפלאה מרים טבעון. ללא ספק, ספרו הראשון של ז'וז'ה סאראמאגו, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1998, …
הוא רומן היסטורי על אחת התקופות החשוכות ביותר של השפל הגדול, דיוקן על אמריקה והחלום האמריקאי כפי שמתבטא דרך עיניה של אישה אמיצה, תושבת אמריקה שהופכת למהגרת בעל כורחה
קריאת הספר היא חוויה אנושית מעצימה, הפורטת על הרמה הרגשית והשכלית כאחת, המעוררת מחשבות עמוקות על מובן החיים ועל אופן צליחתם הנכון, המוצלח, עונה על הסוגיה מהי באמת הצלחה.
