ביקורת ספרות

הרמנס כותב ספר מסע, גיאולוגי, הישרדותי, ספר על סטודנט שמחפש דרך לפרוץ קדימה חדור תהילה. ספר שכתוב, כאמור, בקלילות ובהומור ציני.

זהו ספר גאוני, גדוש בפרטים ותיאורים שמביאים בפני הקורא ולמי שלא מכיר את הקונפליקטים בטורקיה על סף המודרניות. העלילה מתרחשת בשנות התשעים המוקדמות

רוב ספריו של ג'ואניצ'ירו טניזאקי עוסקים בדינמיקה ביחסים המשפחתיים בשינויים המהירים שהתרחשו ביפן בתחילת שנות ה-20, שינויים והתנגשויות בין-תרבותיים: בין יפן המסורתית לבין "דליפת" התרבות המערבית לחיי החברה היפנית

דויד גרוסמן מבקש מהצופה בהופעה ובקורא לא לשפוט את האדם על סמך מראה חיצוני, או טעות טיפשית כזאת או אחרת, גרוסמן מבקש שנחזור אל הישראליות האמיתית והכנה – אל הרגש של כולנו, אל הישראלי שאיכפת לו. ולא בכדי מקום הסטנדאפ הוא במרתף בנתניה

ספר חשוב, מאלף, רעיון של אדם הנמצא בקומה ומספר את הסיפור – על כל מורכבויותיו כתוב באופן מפורט, מעניין קריא ומסקרן,  ומתורגם לעילא. הספר פורסם שנה לפני יום השנה ה-20 לאירועי כיכר טיינאנמן ועם תחילת המשחקים הפוליטיים, מטרתו היא כמובן לזכור ולא לשכוח, ולהתעורר מהתרדמה שהעיר והמדינה נמצאים בה.

קן פולט, כיאה לסופר מתח מנוסה, מצליח לרתק כבר בעמודים הראשונים של הספר. כבר בהתחלה (של כל חלק בטרילוגיה) הוא מפתח סקרנות של הקורא לגבי פעולותיהן של הדמויות, סקרנות לגבי המשך התפתחותן וסקרנות כלפי הקונטקסט ההיסטורי

כשהכריש ישן כתוב כרצף של קטעים, מינימליסטי, אך כל מילה במקומה מונחת, עוצמתי וכובש. הנרטיב הוא הסיפור המשפחתי הכאב, העוצמה, נטישה והיאחזות, חיפוש אחר אהבה. כתוב מתוך ייאוש, מלנכוליה אך יחד עם זאת הוא אינו מדכא