לטישיה קולומבני כותבת בפרולוג: הסיפור הזה שלי, אך הוא אינו שייך לי (שם, עמ' 12), אך משפט זה אינו מהווה אוקסימורון. לטישיה קולומבני אכן מחברת וכותבת רומן על שלוש נשים בשלוש יבשות בעולם, מרוחקות זו מזו בכל מובן אפשרי, אך בסופו של דבר לשלותן מכנה משותף: השאיפה לחירות. שאיפה זו היא שאיפתו של כל המין האנושי, אך של המין הנשי בפרט. ואם להיות ספציפית יותר: זהו סיפור אקזיסטניאליזם נשי. נדוש? אולי! אבל חשוב להמשיך ולכתוב את זה, כי לצערי האקזיסטנציאליזם הנשי עדיין מקרטע, מדדה ועדיין צריך להילחם עליו.
מה שמעניין הוא שסופו של ולטר בנימין דומה לסופה של מרסה רודורדה. שניהם הפכו לפליטים. גם בנימין וגם רודורדה מגיעים לצרפת ובסופו של דבר גם לספרד. שם, בנימין מתאבד.
ספרו החדש של מייקל אונדטייה, הוא מאסטרפיס. סיפורו של גבר שמחבר מחדש את שנות התבגרותו שהתפרקו לו.
הנרטיב מתמשך שנה אחת בלבד בחייו של ג'ים, כשהוא קם בבוקר יום הולדתו כשהוא מחליף את הקידומת הראשונה שלו: מעתה יהיו שתי ספרות בימי הולדתו. כך הסיפור מגולל את שנתו העשירית של ג'ים, ספק רומן חניכה, רומן התבגרות. הוא מתחולל בשנת 1934 בצפון קרוליינה.
אז אחרי החגים מתחדש הכל וגם אני חזרתי אחרי תקופה ארוכה והתחדשתי. אחרי החגים מתחדשת קריאה מחזורית נוספת של התנ"ך. לכן, התכנית הפעם עוסקת בספרים ובמוזיקה שקשורים לתנ"ך להאזנה: כאן
מטרתה של סלימאני לא ברורה באופן ממשי, הנושאים שהיא מטפלת בהם הם סמויים, מעין משל: היא מטפלת בגזענות, סקסיזם, אימהות בעידן המודרני שצריכות לשלב בין עבודה אינטנסיבית ואימהות ואחזקת הבית מבלי להרגיש רגשות אשמה על הזנחה של אחד מהפרמטרים, שהות של בלתי חוקיים והיחס של מעסיקים אליהם, החיים בעיר הגדולה וכמובן מגוון של נושאים הנוגעים בבריאות נפשית.
גם הרומן, צבע החלב, מחולק לחמישה חלקים על פי עונות השנה. הוא מתחיל באביב ומסתיים באביב, חמישה חלקים הנפרשים על פני שנה אחת. ואם הסרט המרהיב של קי-דוק הוא שליו ורגוע ומתאר את חייו של נזיר בודהיסטי, הרי שהרומן צבע החלב, עוכר שלווה בשלוותו.
אמנות בגרמניה הנאצית: צבעים נמלטים (ליסה בר) והאישה ששמעה צבעים (קלי ג'ונס)
ספרה החדש של ג'ניפר איגן, חוף מנהטן, הוא רומן היסטורי המתרחש בשלהי מלחמת העולם השנייה, אחרי הפגזת פרל הרבור, וכנראה התכוננותם של האמריקאים לפעולת תגמול גדולה ביותר, וגם אחרי השפל הגדול שהשפיע על כל בית ברחבי ארצות הברית. זהו סיפורה של מנהטן שהיא פאזל של גזעים שונים, דתות ומעמדות שונות, המתעשרים המהירים והחדשים, מה שנמצא בחוק ומה שנמצא מעבר לו, אבל יש לו ערך מוסף נוסף: מעמדן של הנשים והיחס אליהן בתקופה כזו
הספר עוסק בזהויות, במשבר זהות, במסורת מול מודרניות ובניעות במרחב ומקומו של מהגר בעולם. וכמו שדניאל אומר "רידג'בורו הפכה את דניאל למומחה בלהטוטנות של זהויות; במראה הוא ראה את דמינג וכלפי חוץ לימד עצמו להיות דניאל, כמו מצגת שקופיות המחליפה לנצח את אותן שתי שקופיות"
