מרצ'לו בקונפורמיסט של מורביה וברונו בתבונה של פראטוליני, חטאו בחטא קדמון שהרתיעה ממנו מובילה את התבונה שלהם והשאיפה שלהם למצוא נורמליות בחייהם, כל אחד בדרך אחרת, והבחינה כיצד זה משפיע על הסביבה שלהם.
מדריך לציור ולקליגרפיה / ז'וז'ה סאראמאגו
לקרוא ספר "חדש" של ז'וז'ה סאראמאגו, אחת עשרה שנים לאחר מותו, זו התרגשות עצומה. המדריך לציור ולקליגרפיה בהחלט מספק את הסקרנות. המדריך לציור ולקליגרפיה הוא למעשה ספרו הראשון של הסופר הפורטוגלי והאחרון במפעל התרגומים שלו לעברית, על ידי המתרגמת הנפלאה מרים טבעון. ללא ספק, ספרו הראשון של ז'וז'ה סאראמאגו, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1998, …
איך לצייר איש מת / שרה הול
הרומן הרביעי של שרה הול, בוחן את חייהם של ארבעה אמנים, המופיעים בפרקים שונים עם מצבים סיפוריים ותקופות זמן משלהם, במיזוג אינטליגנטי של אמנות, מרחב, חלל וזמן, ארוס וטנטוס.
אמנות השמחה / גוליארדה ספיינצה
אמנות השמחה עוקב אחרי מודסטה, שנולדה ב -1 בינואר 1900 וגדלה בסיציליה הכפרית. זהו רומן היסטורי שמתאר את עליית הפאשיזם באיטליה וירידתו תוך התפתחות חייה של מודסטה, שכשמה – כן אין היא. ככל שאיטליה הופכת להיות פאשיסטית יותר כך מודסטה מתירנית יותר, ליברלית, אנרכיסטית ותומכת בקומוניסטים. אני יכולה להבין את הסנסציה שהספר עורר עם פרסומו. אמנות השמחה הוא כמו-רומאן הדרכה לשחרור אישי, מיני, אי ציות אישי ופוליטי. אבל מה שהיה נראה כסנסציה בשנות השבעים, נראה עכשיו די תמים.
היTרבות – מגזין הרדיו: תכנית מספר 26
התכנית הוקלטה לפני ה 9.4, יום הבחירות הכלליות בישראל. זה הזמן לדבר קצת על ספרים ומוזיקה שעוסקים באידיאולוגיות פוליטיות להאזנה: כאן
הפאשיזם הנצחי / אומברטו אקו
אומברטו אקו מסיים את מאמרו הפשיזם הנצחי במילים אלו: "עלינו לעמוד על המשמר ולוודא שמשמעותן של המילים האלו לא תישכח שוב. הקדם-פשיזם עודו עמנו, לעיתים בכסות של תרבות … הקדם פשיזם עלול לחזור באיצטלה תמימה ביותר" (שם, עמ' 39)
המעידה / הרמן קוך
כמו בספריו הקודמים גם במעידה הגיבור הוא איש חשוב בחברה ההולנדית. אך בניגוד לספריו הקודמים, במעידה הגיבור אינו פסיכופט, אלא שבעקבות החשדות העולות בקרבו הוא קצת משתגע ומשגע את הקורא. כמו בספריו הקודמים, גם במעידה, המבט של הגיבור, או של הרמן קוך בעצמו, הוא מבט ביקורתי, חד, על החברה ההולנדית ועל החברה האנושית בכלל.