בנובלה החדשה של רונית מטלון והכלה סגרה את הדלת, מסתגרת מרגי בחדר השינה של אימה שעות אחדות לפני חתונתה ומכריזה על השילוש "לא מתחתנת, לא מתחתנת, לא מתחתנת", מה שמהווה גרסה מתריסה למול הנוסח "מגורשת, מגורשת, מגורשת"
הרשימה עוסקת בשאלה בסממנים אידיאולוגיים אנרכיסטיים המופיעים בספרו של ז'וז'ה סאראמגו, על הפיקחון
אין בנפילה עלילה מובהקת וליניארית, לא דו שיח, אך כן התפתחות של דמות, מונולוג ארוך של דמות בדויה – שופט-מתוודה – שמספרת את תהליך התפכחותה והתפקחותה, תהליך אפיסטמולוגי שבסופו מבין קלמנס מה הוא היה בעברו, את הכבלים שאזקו אותו והפיקחון יוביל אותו למסקנה אקזיסטנציאליסטית אחרת.
וינה היא היא עיר שנמצאת על פרשת דרכים, עיר שמתרחשת בה פעולה הדדית תדיר, עיר של חילופי דברים, עיר של תרבויות מתקשרות, מתנגשות, קורסות ופורחות מחדש. וינה היא עיר של ניגודים, עיר של ערש התרבות. וינה היא המקום הקלאסי למפנה המאה
היציאה אל מחוץ לוינה, מחוץ למרחב האורבני, אל שלוות הטבע, האגמים והנופים הבלתי נשכחים הוסיפה נופך מיוחד לטיול. תקופת הסתיו הוסיפה את הצבעים המיוחדים שלה
יש המון מוזיאונים וארמונות בוינה. למעשה, כל בניין שתראו סביר להניח שהוא ארמון או ארמון לשעבר. כשהגרמנים פלשו לאוסטריה, האנשלוס, הם כלאו את רוב בעלי הארמונות או הבריחו אותם ונישלו את אוצרותיהם. יש המכנים זאת, האונס של אירופה. לאחר מלחמת העולם השנייה, אוסטריה החזירה חלק מהאוצרות האלו. לכן, חלק מהמוזיאונים נמצאים בארמונות.
רומן היסטורי, סאגה משפחתית רב דורית המתמודד עם נושאים מורכבים, כמו: שקר והתחזות, צבע, גזעיות וגזענות, מעבר והיברידיות, אימהות ובנות, ונושא התאומות.
רומן היסטורי המבוסס על חייה של ליודמילה פבליצ'נקו, גיבורה שנולדה מייאוש, אם שהפכה חיילת, אישה שנלחמה על מקומה בעולם, כאם ואישה, ותרמה את נוכחותה להיסטוריה לנצח. קריאת הספר סוחפת עשירה וחיה כל כך שהקורא מוצא את עצמו מרותק אליו וחי אותו.
אין כמו אתונה לחובבי המיתולוגיות, הדמוקרטיה והגרפיטי. וגם לאלו החובבים טברנות מוסיקה יוונית ואוכל יווני
גרפיטי ברחובות אתונה ותסלוניקי זה סיור בפני עצמו. שיטוט בין השכונות היפהפיות והציוריות של הערים חושף את אמנות הגרפיטי, שמושפעת מהרבה כיוונים ומשתמשת במוטיבים מיתולוגיים.
