צ'יגוזי אוביומה, 1986, הוא סופר ממוצא ניגרי ובן האיגבו. בשנת 2015, נבחר על ידי המגזין Foreign Policy לאחד מ "100 הוגים גלובליים". הוא כתב שני רומנים, הדייגים (2015), ו An Orchestra of Minorities, מ 2019 וטרם תורגם, שניהם הועמדו לרשימת המועמדים לפרס בוקר. כמו הדמויות שלו ב הדייגים, גם הוא נולד ב Akure, בדרום מערב ניגריה, בירת מחוז ה Ondo. הוא דובר איגבו, יורובה ואנגלית.
צ'יגוזי אוביומה מלמד כיום באוניברסיטת נברסקה-לינקולן.
לספרו מ 2019 An Orchestra of Minorities
הדייגים, צ'יגוזי אוביומה, מודן, 2018 (2015). תרגום: קטיה בנוביץ
The Fishermen, Chigozie Obioma
כשהאלים בוחרים להשמיד מישהו, הם מכים אותו בשיגעון
(פתגם של האיגבו)
פרולוג
את הפרולוג ל הדייגים כדאי ואף חשוב לקרוא. הוא מבהיר את חשיבות הסיפור לצ'יגוזי אוביומה ובכלל: הוא מבקש לכתוב את הספר כמחווה לאחיו; הוא שואף לבנות דיוקן של ניגריה ברגע חשוב בתולדותיה (הבחירות לביטול הנשיאות ב 1993); ובכך להאיר את מה שמעכב את ההתקדמות של ניגריה גם בימינו.
אוביומה יצר את דמותו אבולו, כמי שאחראי על הסכסוך בין האחים. אבולו משמעו משוגע, ומבחינתו של אוביומה הוא מטאפורה לבריטניה הקולוניאליסטית, מי שיצרה מצב חברתי ופוליטי שהניגרים מתקשים להשתחרר ממנו.
אוטוביוגרפיה
במובן מסויים הרומן הדייגים הוא רומן אוטוביוגרפי. שניים מאחיו של אוביומה רבו באופן אלים כשהיו ילדים וברבות השנים הם השלימו. הוא כתב את הספר במחשבה מה היה יכול לקרות אם לא היו משלימים, ולכבודו של אביו, ששמח על איחוד שני בניו.
הרומן הדייגים מסופר בגוף ראשון יחיד, הוא מציג את זוית הראייה של בנג'מן, בן, אחד מבני משפחת אגוו. הוא מתרחש בניגריה של אמצע שנות התשעים, שנים קריטיות בהיסטוריה שלה, בעיר אקורה. המרחב שבו בנוי הרומן הוא המרחב הדומסטי של משפחת אגוו.
משפחת אגוו
בן כותב שאחיו והוא הפכו לדייגים בינואר 1996. זהו מפתח הרומן הדייגים. אחיו: איקנה בן 15, בוג'ה בן 14, אובמבה בן 11, ובן, בן 9. בהמשך יוולדו גם דיוויד וננגם. הם משפחה שמדברים את שלוש השפות הרשמיות של ניגריה: איגבו, יורובה והאוסה (ואנגלית), שההורים מדברים וחושבים במשלים.
האב עובד בבנק המרכזי של ניגריה, והוא מועבר לעבוד בעיר יולה, בצפון ניגריה. הבוקר הזה, שהאבא עוזב את המשפחה, ציין את "קץ חיינו המשותפים כמשפחה". לפני כן, הכל התנהל כסדרו: אבא הלך לעבודה בכל בוקר ואימא ניהלה חנות מזון טרי, בשוק הפתוח. הילדים – למדו. הכל התקדם במסלולו הטבעי.
המעבר של האב
אחרי המעבר של האב לצפון ניגריה הכל מקבל משמעות מיוחדת: פתאום שמים לב לעונות השנה, שמים לב לזמנים – לעבר להווה, וגם לעתיד. המעבר של האב מסמן גם התרופפות, אם עד אז הכל התקדם במסלולו הטבעי, הרי שנקודת המעבר מהווה נקודת שבר, משבר, והתרופפות התא המשפחתי.
האם מזהירה את האב מפני ההתרופפות הזו. אבל האב מסרב לקחת את המשפחה איתו לצפון ניגריה, כיוון שיולה הייתה עיר "נפיצה", עם היסטוריה של אלימות. הוא מבקר את המשפחה כל סוף שבוע שני. אך אט אט האחיזה שלו במשפחה התרופפה והילדים פורצים לחופשי.
בהעדר האב, איקנה, הבן הבכור, נאלץ להפוך לראש הבית ואחראי על חניכתם של אחיו.
הדייגים
אחרי שהילדים מתרופפים מהמסגרת החינוכית ונדחים גם משאר הילדים, הם מחליטים, בראשותו של האח הבכור, איקנה, להפוך לדייגים. הם יורדים אל נהר האומי-אולה, הנהר שהקיף את אקורה, שהיה פעם צלול ונקי עד שהגיעו הקולוניאליסטים, ומתחילים לדוג דגים, שאותם הם מוכרים. אותו נהר שההורים שלהם אוסרים עליהם לרדת אליו.
יום אחד מחליט איקנה שהוא רוצה לחזור להיות תלמיד. אבל עוד לפני כן, האם מגלה את הסוד הגדול שהסתירו ממנה ארבעת ילדיה, את ירידתם אל הנהר האסור. היא מספרת לאב, שכשהוא מגיע הוא מעניש אותם. הוא מקונן על המפלצת שיצרו הבריטים כשהקימו את ניגריה מלכתחילה
אני מזיע וסובל כדי לשלוח אתכם לבית ספר כדי שתקבלו חינוך מערבי כמו אנשים תרבותיים, אבל אתם בחרתם להיות דייגים. ד-יי-גים (ההדגשות במקור, שם, עמ' 38)
ובהמשך:
איך יתכן שילדים שמקבלים חינוך מערבי עוסקים בפעילות ברברית כזאת (שם, עמ' 40)
העונש – דייגים
אחרי שהאב מקונן הוא מוצא נקודת אור בצורת עונש מיוחד. הוא אומר שהיציאה להרפתקה הזו היא תעוזה ורוח גברית ומבקש מהם להפיק תועלת מתעוזה זו ולהפוך לדייגים מסוג אחר.
דייגים של חלומות טובים, דייגים שלא ינוחו ולא ישקטו עד שיתפסו את השלל הגדול ביותר. אני רוצה שתהיו גיבורי חיל, דייגים מזרי אימה שדבר לא יעצור בעדם … דייגים של הרוח, משיגנים ששואפים להצליח כרופאים, טייסים, מרצים ועורכי דין (שם, עמ' 40)
הוא מבקש מהם לחזור על המילים ורוטן שהם מדברים יורובה ולא אנגלית, שפת החינוך המערבי.
מטאמורפוזה
ארבעת האחים מתחילים להתפצל: איקנה ובוג'ה הופכים לראש אחד ואובמבה ובן ראש אחר. אבל אט אט איקנה, הבן הבכור, מתרחק משאר בני המשפחה ועובר מטאמורפוזה. הוא הופך ללא נגיש, אבל משאיר עקבות מזעזעים ברחבי הבית, ואיים על שלוות הברית.
איקנה ובוג'ה רבים ביניהם כל הזמן, ואיקנה אפילו מדיר את בוג'ה מחדריהם המשותף. האם לא מבינה מה קרה ביניהם, עד שהיא מושיבה לפניה את בן ואובמבה ואלו מספרים לה שהכל התחיל כשהם פגשו את אבולו המשוגע.
אבולו המשוגע
לאבולו המשוגע שני צדדים: הצד המוזנח, המלוכלך, חסר הבית, שמכוסה ממותניו ומעלה ואילו איבר מינו נשאר תלוי ומשוחרר, מכל בחינה שהיא. הצד השני של אבולו הוא הצד הנבואתי שלו. הנבואות של אבולו מתגשמות לטוב ולרע. בזכותו מקרי שוד וחטיפה נמנעו.
כשהילדים פוגשים את אבולו, אבולו קורא בקול גדול את שמו של איקנה. מארבעת האחים, הוא קורא רק בשמו של איקנה, ומנבא לו את עתידו. המפגש הזה עם אבולו סימן עבור בן ומשפחת אגוו את נקודת המפנה המשמעותית שהביאה לרצף של אירועים טראגיים.
רומן היסטורי
הדייגים, רומן הביכורים של צ'יגוזי אוביומה, הוא רומן היסטורי, משפחתי וחברתי סוחף, קריא, קצבי, דרמטי וטראגי. הוא מלווה באירועים היסטוריים אמיתיים. למשל, מהומות פוליטיות ששינו את פני אקורה מקצה לקצה ב 15 ביוני 1993, מהומות שפרצו בעקבות הבחירות בשנה זו, ודמותו של מושוד אוביולה, MKO Abiola, שמוזכרת לא פעם ברומן.
אבל הדייגים הוא גם התרופפות התא המשפחתי כהתרופפות העם הניגרי, איבוד האב (המשפחתי והנשיאותי) ובעקבותיו איבוד השורשים האמיתיים של העם; רומן שעוסק על הקשר בין אבות ובנים; ועל התחנכותם והתבגרותם בטרם עת של הילדים בניגריה.
מיתולוגיה
הדייגים הוא רומן כמעט מיתולוגי על דמותו של אבולו, משוגע מסכן ומסמורטט, שמביא להתמוטטות המשפחה, והעם הניגרי בכלל. האב, שרצה שילדיו ילמדו לרגלי החינוך המערבי, מסמל את ההיבריס. גם חבריהם של ארבעת האחים לועגים להם שאביהם עשיר. ותפקידו של אבולו,"להוריד אותו אל העם", לשלם על החטא הנורא.
וכמו כל מיתולוגיה לרומן יש נמשל: משל להבטחה אבודה, לעידן ולמדינה שהלכו לאיבוד, אך יחד עם זאת עדיין יש תקווה של דור חדש: כשבן חוזר הביתה הוא מסתכל על אחיו הקטנים כ"אנפות" – מבשרי העתיד האופטימי.
