מלון זאכר הוא מרכז הרומן כדמות העומדת בפני עצמה, מרכז תרבות של וינה במפנה המאה. כי בו ולידו קורים אירועים תרבותיים שמניעים את ההיסטוריה

ללכת למקום אחר הוא ספר שעוסק בפלישת הנאצים לתוניס, מחנות העבודה, הרעב והמוות אבל לא רק. זהו ספר מטריארכלי והמרחב הדומסטי של הנשים בו, בעולם שבו הגבר מחליט ושולט, לכאורה.

ספר מופלא על ציורו של גוסטב קלימט, הדיוקן של אדלה בלוך באואר I. הספר מהווה נקודת מגוז מבחינה תרבותית רחבה בתולדותיה של וינה בפרט וההיסטוריה האנושית בכלל

רומן פוליטי חברתי העוסק בכיבוש, ביחסי ישראל והערבים, ביחסים שבין ערביי ישראל והפלסטינים ובין ערביי ישראל לבין עצמם, ובעיקר הוא עוסק בזיכרון – הזיכרון האישי והזיכרון הקולקטיבי. נכון, החומרים חוזרים על עצמם אבל החזרה הזו היא אינטרטקסטואליות לשם זעקה, לשם שאלות גלובליות שלא תמיד יש להן מענה חד משמעי

כפל ראייה יכול להיות רומן היסטורי, רומן ריגול, רומן פילוסופי או פנטסטי, אבל הוא בראש ובראשונה הוא ביקורת. ביקורת כלפי השלטון והפיכת מוסדות ואנשי התרבות בו לפוליטי. מבחינתו של יהודה שנהב-שהרבני לא הכל צריך להיות פוליטי.

וירג'יניה הול, מרגלת, גיבורה אמריקאית שנלחמה לצד המחתרת הצרפתית בתקופת הכיבוש, נשכחה מעט אך אט אט מצאה את המקום הראוי לה בזיכרון ההיסטורי.

חדר החושך של דמוקלס הוא לא ספר שקל לאהוב, הוא מעלה שאלות רבות שנוגעות לזהות, להערצת הגיבור, לאמון, לאמון של הדמויות, לאמון של הקורא בכתוב

אחרי רומא ופירנצה הגעתי לתחנה השלישית והאחרונה שלי: ונציה, עיר התעלות והגשרים, עיר המלאכים, או סרניסימה (השלווה ביותר). ובדרך נפתחה הביאנלה

פירנצה, הלב של טוסקנה העיר שבה נולד הרנסאנס והתחיל עידן תרבותי חדש. מסע לפירנצה, עיר האביב, הפרחים, הפיריון והנעורים

רומא נוסדה ב 753 לפנה"ס אבל היא עדיין צעירה, תוססת, יפהפיה, עיר האלים אך אלה בפני עצמה. סימלה הוא ראשי התיבות SPQR, סמל הלגיונות של האימפריה הרומית.