הרנן דיאז / במרחבים

במרחבים הוא רומן הביכורים של הסופר הרנן דיאז, והוא יצא לאור ב 2017. נאמנות, ספרו הראשון שיצא לאור בעברית, 2022, היה מועמד ברשימה הארוכה לפרס פוליצר.

במרחבים מגולל את סיפור חייו של הוקן, מהגר שוודי שיוצא למסע חיפוש אודיסאי אחר אחיו בניו יורק שבארצות הברית, במהלך המאה התשע עשרה.

(לספר האזנתי דרך אתר עברית)

הנץ

הרומן נפתח איפשהו באלסקה. מתוך ים קפוא עולה מתוך חור בצורת כוכב איש גדול, כמו ישו עם זקן, אבל שרירי מאוד. הוא עולה אט אט אל האוויר הפתוח ומשם על אוניית משא. אנשי הספינה מביטים בו בתדהמה מבינים שמי שעומד מולם הוא "הנץ", איש ששזורות בשמו אגדות רבות על אומץ ליבו, תעוזתו ומעשיו.

אבל הוא מסרב להכיר בכך ומחליט סוף סוף לספר את סיפורו כדי להוריד את ההילה מסביבו. זהו סיפור התבגרות, חניכה, של ילד שמגיח מתוך שבדיה אל אלסקה של המאה התשע עשרה.

הוקן הילד

הוקן נולד בשבדיה למשפחה קשת יום, שעל שטח החווה שבה הם גרים מפקח האדון, איש עשיר. יש לו אח שמבוגר ממנו בארבע שנים, לינוס.

לינוס סיפר לאחיו הצעיר סיפורי הרפתקאות, על גיבורים ועל מקומות רחוקים. הוא הגן עליו ועל כן הוקן סמך עליו ללא סייג. חייהם השלווים והחד גוניים משתנים כשהסוסה התעברה וממליטה באופן נדיר תאומים. אביהם הסתיר את אחד הסייחים מפניו של אדון החווה, גידל אותו ולבסוף מוכר אותו כדי לממן את הנסיעה לאמריקה. אבל המחיר מספיק לשני כרטיסים.

שני הילדים מגיעים לנמל ההומה בפורטסמות', אנגליה, אבל בסחף האנשים הוקן מאבד את אחיו. הוא עולה לסיפון האונייה הלא נכונה שמפליגה לסן פרנסיסקו במקום לניו יורק, ממשיך לנסות לאתר את אחיו, אך לשווא. הוא נואש, אבל זוג לוקח את הילד תחת חסותו ומטפל בו.

מכאן ואילך הוקן מנהל מסע חיפוש אחר אחיו. כי במקום להגיע אל ניו יורק הוקן מגיע לצד השני של היבשת – אל ארגנטינה תחילה ולאחריה לסן פרנסיסקו. בלי פרוטה, בלי שפה ובלי אף אחד הוא יוצא לצעוד ברחבי אמריקה כדי למצוא את אחיו.

הוקן מתבגר

במסעו הוקן נפגש עם אינסוף דמויות צבעוניות: מחפשי זהב, אישה שתלטנית שמדיפה ריחות מוזרים, שמלבישה אותו במלבושים מוזרים והופכת אותו לאסיר-עבד שלה, חוקר טבע, שריף סדיסט, חיילי מלחמת האזרחים, סוס בשם פינגו, את אסא שמציל אותו ואת הלן שהוא מנסה להציל אותה. הוקן בעצמו לומד לשרוד על ידי לכידת חיות וחיפוש מזון תמידי במדבר, ולמגינת ליבו הופך להיות אדם מבוקש.

הוקן הופך מילד תמים לנער ומנער לגבר. גבר ענק – גבוה מאוד שהולך ומגביה, גבר שצובר אינסוף חוויות: טעמים, ריחות, שמיעה לאיתור פולשים וראייה למרחק וכולם עוברים דרך מסננת הלב, הלב הגדול של הוקן, שרוצה לגעת, להבין ולהרגיש.

אלוהים לא ברא את האדם אלא ברא משהו שבהמשך הפך לאדם (…) המוח הוא ראשית הכל ואת זה ניתן ליישם על כל ההיסטוריה של הטבע. כל המינים צמחו מצבר פשוט של תאי מוח, כל היצורים הם התפתחות של החומר התבוני הזה
האדם הוא היצור התבוני הקדמוני ביותר, לכן, התבונה האנושית קדמה בהכרח לכל צורה

האם הוקן ימצא את אחיו? איך בכלל הוא מגיע לאלסקה? האם הוא נועד להיות איש אלים ופורע חוק? ומה זו האגדה הזו על הנץ?

במרחבים

מלבד העיסוק של הרנן דיאז ברומן במרחבים, (במקור: In the Distance, במרחק) במסע של הוקן במרחבים בעולם בחיפוש אחר האח (משבדיה, לאנגליה, לארצות שונות באמריקה ומשם לאלסקה), הרומן גם עוסק בניעות של הוקן במרחבים שונים אחרים: בין ילדות לנערות, מנערות לבגרות ולזקנה; בין חברות לבדידות; בין אלימות ללב רחום; בין אוכל לרעב; בין ריאליזם למאגיות; בין גברים לנשים ובין גברים לגברים; בין ציוויליזציה למדבר השרוע. הניעות הזו בין העולמות הפיזיים והמנטליים מאפשרת להוקן הענק להיות איש העולם הגדול.

ולעולם הגדול ולציביליזציה יש ריח מיוחד:

חבטה בו צחנת הציבליזציה כמו גוש מוצק ולא כמו אד, סרחון חלקלק ודוקרני גם יחד, נוקב וסמיך, ובכל זאת, למרות הריקבון והבאשה האדים הרעילים החזירו את תחושת החיים, בשר מקולקל, צואה, חלב חמוץ, זיעה, דייסה, חומץ, שיניים רקובות, בשר מומלח, שמרים, ירקות תוססים, שתן, שומן חזיר מבעבע, קפה, מחלות, שעווה עובד, דם, מרק … ריח שהוקן מזהה לאחר יומיים כטור מזדחל של אנשים

ובין כל אלה נמשך החיפוש אחר האח האהוב האבוד.

הרנן דיאז בונה ב-במרחבים גם ביקורת על ההתיישבות במערב אמריקה. זהו ספר עוצמתי, שובה לב ויוצא דופן. הנרטיב מתואר אולי כריאליזם מאגי, מעין מערבון שלא דומה לקודמיו, והאירועים בו מתפתחים אחרת ממה שמצפים. מעין אודיסיאה על פני המערב הישן המבקר מיתוסים של גבולות, מהול בזרות, בדידות, חברות ובית, של מהגר הפוגש שודדים, אנשי חוק מושחתים, אישה שולטת, חוקר טבע, והאהבה אל מגע אנושי של אדם באשר הוא אדם.

כשקראתי את במרחבים הרגשתי שזיהיתי את קורמק מקארתי, ג'ון פורד, גבריאל גרסיה מרקס ואני פרו, (מי שכתבה את הסיפור הקצר שעובד לסרט, הר ברוקבק, בספרה סיפורי ויומינג), אולי גם את דיויד קופרפילד וציפיות גדולות, ואפילו גם את טרנטינו – אבל לא דומה לאף אחד. ונהניתי מכל רגע.

זה לא ספר שמתאים לכולם אבל אני ממליצה עליו בלב שלם, בעיקר בגלל קריאה ממגנטת, עוצמתית ומרגשת.

הרנן דיאז מצליח במרחבים לגולל סיפור התבגרות אכזרי, עצוב אבל גם רך שאולי מזכיר כל כך הרבה דברים, אבל לא דומה לשומדבר. והתוצאה היא דיוקן של אדם בעולם המשתנה במהירות.

אולי זהו המסע האישי של הרנן דיאז בעצמו, כמי שנמלט ממולדתו, ארגנטינה, בשנות השבעים והיגר לשבדיה ולאחר מכן עבר לארצות הברית.