ג'ורג' סנדרס הוא סופר ומסאי אמריקאי, שידוע בעיקר בסיפוריו הקצרים. זהו הרומן הראשון שלו, שזכה בפרס מאן בוקר ל 2017
Lincoln in the Bardo, George Saunders, Random House, 2017
הרקע לכתיבת הרומן
הרקע לכתיבת הרומן הוא כשסנדרס שמע סיפור שלינקולן נהג להגיע לקבר בנו בג'ורגטאון כדי לאחוז בגופת בנו. הסיפור הזה נגע לליבו והוא נזכר בו לעיתים קרובות, עד שכתב עליו סיפור קצר. בהמשך, סנדרס המשיך לערוך מחקרים על לינקולן ומלחמת האזרחים, כך שהנובלה רצופה אירועים היסטוריים אמיתיים.
רוב הרומן מתרחש ב Bardo, מושג טיבטי מהאידיאולוגיה הבודהיסטית הגורסת כי קיימת תקופת לימינלית בין מות הגוף למות הנשמה, תקופה שבה הנשמה מתנתקת מהגוף. בתקופה זו הנשמות לא מודעות עדיין למותן. רוב הסיפור מתרחש במצב לימינלי הזה, וסנדרס מעניק לסיפור קרוב ל 160 נשמות.. הספר מעובד בימים אלו לסרט.
התקופה
מלחמת האזרחים בארצות הברית הסתיימה לפני שנה. בנו של אברהם לינקולן, וויליאם וואלאס לינקולן בן האחד עשרה, חולה מאוד והוא מתחיל להזות הזיות תוך שהוא שומע את צעדיהם של הוריו עולים ויורדים במדרגות לסירוגין מרוב דאגה לשלומו. הוא רואה בעיניו רוחות ששואלות מתי הוא כבר יגיע.. ווילי מת ונקבק בבית הקברות ב Oak Hill בקבר משיש. לפחות בשניים מהמקרים, הנשיא לינקולן מגיע בחשאי לבית הקברות אחרי שעות הביקור הרגילות, יש לו מפתח לשער באופן מיוחד, מערסל את הגופה ומתאבל.
בית הקברות מאוכלס בנשמות שמסרבות לסיים את המסע לחיים האחרים, ומסתובבות עדיין בשרידים מגופותיהן. הן מתפעלות שהגבר הגבוה והחזק פותח את הקבר, מלטף את פניו ושערו של הילד ובוכה. הוא היה הבן המעודף על אביו, הייתה ביניהם אינטימיות מיוחדת ולעיתים נראו מסתובבים אוחזים זה בידו של זה. האב לוחש לבנו אהבנו אחד את השני, ווילי יקר, אבל עכשיו מסיבות שאנחנו לא נבין הקשר נקטע. אבל הוא לעולם לא ייקטע כל עוד אני חי, תמיד תהיה איתי, ילד. היית השמחה שלנו. ילד יקר, אבוא שוב. זאת הבטחה (תרגום חופשי שלי). ווילי, כילד, אמור לעבור מהר לחיים שאחרי, אבל צערו ואבלו של אביו לא מאפשר את זה. ילדים שלא יעברו לחיים שאחרי עוברים איזשהו עינוי, שאמנע מלפרט אותו כאן. חלק מהדמויות מנסות להציל את ווילי מלעבור את זה ומשכנעות אותו להיפרד, הן אפילו ינסו לגרום לאביו, אברהם לינקולן, לשחרר אותו.
כאמור, הנרטיב אוחז בפוליפוניה של דמויות – יותר מ 160 רוחות, שמצטטות ציטוטים וארועים היסטוריים מחייו של לינקולן הנשיא. השיח ביניהם, המאבקים לעיתים נשמעים כמו קקופוניה גרוטסקית ולקורא יש חשק להניח את הספר מהידיים. אבל אם הקורא יתמיד לקרוא את הנובלה עד הסוף, הוא יהנה מנובלה רגישה, מרגשת, אמינה, לעיתים גותית, אולי על טבעית.
בשל קוצרה של יריעת הנרטיב, יש לי קושי לפרט עוד כי כל מילה תהווה ספוילר מיותר. הנאת קריאה וסיפור מיוחד מאוד על המתים שמסרבים לקבל את מותם, שנמצאים בלימבו, ונלחמים להציל ילד בן 11…
בקרוב הסרט!
תודה על הפוסט!
אני חייב לציין שכשהספר ראה אור, הוא סיקרן אותי וקראתי קצת עליו כדי להבין יותר.
קצת מאוחר יותר, דווקא העובדה שזכה בפרס המאן בוקר (שאיבד מהאמינות שלו בעיני בשנים האחרונות..) סתמה את הגולל על הספר, מבחינתי. לפחות לעת-עתה..
על אף שאני ממאט לקרוא ספרות בדיונית (fiction) בימים אלה, נראה לי שבנסיבות המתאימות (אם אתקל בספר בשדה-תעופה, נגיד, ואם לא יהיה לי ספר נוסף לקרוא באותו רגע,) אקרא בספרו של סנדרס.. ומי יודע, אולי אף אצא נשכר מזה!
תודה על תגובתך – הראשון להגיב 🙂
זה מעניין מה שאתה כותב.. לולא הפרס לא הייתי יודעת בכלל על הספר
הוא לא ספר רגיל, במובן של עלילה ליניארית וכרונולוגית.
אם תקרא – אשמח להתעדכן