החיבור כתוב באופן קריא וקצבי ומאפשר לכל קורא להבין בלי להיכנס להתפלספויות מיותרות של ניתוחים אמפיריים או מטאפיזיים. כתוב לכל אדם באשר הוא, בכל גיל ובכל מעמד. פשוט מאוד ואפילו נוגע בליבו של הקורא – לצו מצפונו ואפילו למוסריותו, בלי לדבר על מוסר. הוא מתמצת את כל סממני האידיאולוגיה האנרכיסטית, בקצרה ובפשטות, בלי להיכנס לדיונים פילוסופיים גבוהים
סלמאן רושדי משתמש בדמויות ומושגים מן האיסלאם ומן הפילוסופיה כדי לעורר באדם מחשבות אודות הקונפליקטים המרכזיים בעולם: בחירה חופשית וסבל, רצון חופשי ודטרמיניזם, רציונל ואמונה, סיבה ותוצאה. ומעל הכל תפקידה של הדת בעולמנו. כל זאת נכתב באופן עליז, משעשע, בביקורת סאטירית ומושחזת
מיקומו של הנרטיב הוא חלל קלסטרופובי – בית. העלילה מתרחשת בתוך הבית הזה, שהוא רחוק מלהיות נקי ומסודר. בתוך החלל הזה יש חלל נוסף, ועיקרי, שבו מתרחשת העלילה – ברחם
מלקולם אקס אמנם חווה שינוי מהותי במחשבתו אך על דבר אחת לא ויתר והכריז שתמיד יישאר מוסלמי כי האסלאם היא הדת היחידה שאין בה מחסום של צבע. הוא גם מעיד על עצמו שאיננו גזען, אך החוק הראשון בטבע הוא הישרדות.
ברעם מחייה את האנרכיזם, כדי להפוך אותו כלי בידיו "לתיקון" הדמוקרטיה הקלוקלת, אפילו שהוא קצת "מודה" ש"עמוק בלב אתה יודע שהסדר הקיים ינצח.
Home הוא אלגוריה, סיפורו של פרנק ודרכו חזרה הביתה להציל את אחותו. אך מעבר לכך, הסיפור עצמו, מלא בסמלים אחרים שנותנים ליצירה הזאת רובד נוסף, בעל משמעות אידיאולוגית-פילוסופית.
גם אם זה נכון, ודמוקרטיות אכן לא נלחמות בדומותיהן, אינן מהססות להיכנס למצב של מלחמה במדינות שהן לא-דמוקרטיות, זאת ועוד הן גם לא מהססות להשתמש בכל ארסנל קטלני.
מרלו-פונטי מתמקד בתורת האונטולוגית על מנת להסביר את קיומן של הישויות והקשר ביניהם שנעשה באמצעות העין, כמטאפורה לתהליך פנומנולוגי
בובר הושפע עמוקות מפילוסופים שקדמו לו ובעיקר ביקר את קאנט, הגל וקירקגור. בהמשך אגע גם בביקורת זאת ואיך זה השפיע על המשך הגותו בכל מה שנוגע למהות האדם בפילוסופיה שלו. רוח הדברים תהיה על פי ספרו "אני ואתה", שבו פרט בובר על טבע האדם, הטבוע לדידו ב"אתה".
שיעורים הוא רומן היסטורי שחולף על פני המאה העשרים. הדמות המרכזית בו, רולנד, הוא דמות לא מתפתחת שפצע עמוק רודף אותו והופך אותו לאדם שהוא
