שם הספר באנגלית The Cook נושא דו משמעות: טבח או בישול. כך שהוא יכול להתייחס גם לקונרד הטבח, גם לסופר כטבח וגם כתבשיל מיוחד שהטבח ו/או הסופר רוקמים לקורא הסקרן. הסיפור מחולק לשישה חלקים, כמו ארוחת ערב מלאה ומכובדת הכוללות אפריטיף ודיז'סטיף, כאילו הסופר עצמו הכין לנו ארוחת מטעמים מיוחדת מאוד על כל חלקיה, ארוחה המקבלת במהלכה תפנית, כמו שליטה של תבלין שמחזק או משפיע על הטעם, שצריך להשתמש בו בכמות המדויקת כמעדן כדי לשבח או לשנות טעם אחר, ששימוש יתר יגרום לדחייה ואילו שימוש מופחת בו יגרום לאוכל להיות תפל.

כל זאת כתוב באירוניה, סוריאליזם פרוידיאני אך גם ביקורת צורבת כנגד הרודנות ששלטה בארגנטינה זמן רב. גם שמו של בסואלדו המפוצל – גם הסופר (שכתב רק ספר אחד שלא פורסם) וגם הפסיכואנלטיקאי אולי מבטאים את הצד השפוי והלא שפוי של האינדיבידואל ושל המדינה הרודנית. ואולי לא בכדי משלב ריקרדו סטרפאסה את ארגנטינה וסין באותה "בדיחה", אולי בכל זאת יש דמיון בין סין – בתקופה של מאו לארגנטינה של חורחה רפאל וידלה – אופן ההשתלטות על המדינה, חובת החברות במפלגה, ההרג ההמוני כלפי מי שהתנגד והרדיפה אחריו.

עלילת הסרט, אם אפשר לקרוא לכך עלילה, מתרחשת עם עלייתו של הגיבור למכוניתו, המשוכללת מאוד כדי שהשחקן יוכל לנהל את ענייניו בתוך המכונית בלי שהשיחות תפרענה לנהיגתו

הסופר נעזר בטכניקת מספר יודע כל על מנת לאפשר "חדירה" לנפש כל אחת מהדמויות המורכבות, אבל גם כדי לגרום לקורא לחקור ולדרוש במה שלא מסופר, בפרטים שהושמטו. העלילה נעה מההווה המסופר לעבר ושוב מהווה לעבר, כך שהפרטים שהושמטו יתמלאו וירכיבו תמונה מלאה ומכמירת לב.

ניצב כל הלילות לא נופל מקודמו, אל תיגע בזמיר, ואף מאפשר פרספקטיבה אחרת, של אישה בוגרת, שמגיעה לעיירת ילדותה, שמספרת את סיפורה בגיל עשרים ושש, שמתייחסת לשינויים בחייה ובחיי הקרובים לה ואולי של אמריקה בכלל. הוא גם מאפשר נקודת מבט נוספת, מיוחדת, שאף ספר לא זכה לה לפני כן, שבה גם הקורא משתתף פעיל בקריאה מפרספקטיבה אחרת, שלו-עצמו. ואולי גם הספר מאפשר בחינה מחודשת של ערכיו ומוסריותו של הקורא עצמו

אני לא יודעת אם זהו הרומן הגדול ביותר של שטפן צוויג, אך גם כאן, כמו בכל ספריו ניכרים האנושיות, החמלה, האהבה והרגישות הגדולה של הסופר. וכמו שנכתב בגב הספר, הקריאה בו "מאפשרת התבוננות מאלפת על תהליכי הכתיבה בהתהוותם", כיוון שכמו שכתבתי לעיל ניכר פיתוחו של החלק הראשון של הברומן לעומת חלקו הבלתי מפותח.