Showing 12 Result(s)
ויולה ארדונה, הילד מנאפולי, אחוזת בית, 2024. תרגום: שירלי פינצי-לב
ספרות

ויולה ארדונה / הילד מנאפולי

הילד מנאפולי הוא ספרה השלישי של ויולה ארדונה, 1974, ילידת נאפולי. שמו במקור Il Treno Dei Bambini, כלומר, רכבת הילדים. אעמוד על משמעות השם בהמשך. בימים אלו הספר מעובד לסרט. הרומן כתוב מנקודת מבטו של ילד בן 7 (ובהמשך מבוגר יותר), בדיוק בקצב הנכון, ועוסק בבחירות שנעשו בזמנים קשים והשלכותיהן. רומן היסטורי לכאורה זהו סיפור …

טיולים

מילאנו – עיר האופנה הבינלאומית

קרנבל ונציה הוא המטרה, ומילאנו היא הדרך אל המטרה. והדרך היא גם דרך לאונרדו דה וינצ'י. ביקור חוזר במילאנו – הבירה הבינלאומית של האופנה והאמנות

טיולים

קרנבל ונציה Venice Carnival (קרנבל המסכות)

מישהו אמר לי שאת ונציה צריך לראות לפחות פעם אחת בכל עונה. בכל עונה העיר היפהפיה הזו נראית אחרת. בחורף העיר נראית ערפילית, קרה אך זה מעניק לה נופך מיסטי, מיסתורי ומיוחד לאין שיעור: קרנבל המסיכות של ונציה הוא חוויה בפני עצמה.

כשהכריש ישן / מילנה אגוס
ספרות

מילנה אגוס / כשהכריש ישן

כשהכריש ישן כתוב כרצף של קטעים, מינימליסטי, אך כל מילה במקומה מונחת, עוצמתי וכובש. הנרטיב הוא הסיפור המשפחתי הכאב, העוצמה, נטישה והיאחזות, חיפוש אחר אהבה. כתוב מתוך ייאוש, מלנכוליה אך יחד עם זאת הוא אינו מדכא

ונציה
טיולים כללי

ונציה: Serenissima (השלווה ביותר) או: עיר המלאכים הנופלים (Venice)

אחרי רומא ופירנצה הגעתי לתחנה השלישית והאחרונה שלי: ונציה, עיר התעלות והגשרים, עיר המלאכים, או סרניסימה (השלווה ביותר). ובדרך נפתחה הביאנלה

אלברטו מורביה, הקונפורמיסט וואסקו פראטוליני התבונה
ספרות

אלברטו מורביה וואסקו פראטוליני: על תבונה ונורמליות

מרצ'לו בקונפורמיסט של מורביה וברונו בתבונה של פראטוליני, חטאו בחטא קדמון שהרתיעה ממנו מובילה את התבונה שלהם והשאיפה שלהם למצוא נורמליות בחייהם, כל אחד בדרך אחרת, והבחינה כיצד זה משפיע על הסביבה שלהם.

אמנות השמחה, גוליארדה ספיינצה, הספריה החדשה, 2020. תרגום: שירלי פינצי לב
ספרות

אמנות השמחה / גוליארדה ספיינצה

אמנות השמחה עוקב אחרי מודסטה, שנולדה ב -1 בינואר 1900 וגדלה בסיציליה הכפרית. זהו רומן היסטורי שמתאר את עליית הפאשיזם באיטליה וירידתו תוך התפתחות חייה של מודסטה, שכשמה – כן אין היא. ככל שאיטליה הופכת להיות פאשיסטית יותר כך מודסטה מתירנית יותר, ליברלית, אנרכיסטית ותומכת בקומוניסטים. אני יכולה להבין את הסנסציה שהספר עורר עם פרסומו. אמנות השמחה הוא כמו-רומאן הדרכה לשחרור אישי, מיני, אי ציות אישי ופוליטי. אבל מה שהיה נראה כסנסציה בשנות השבעים, נראה עכשיו די תמים.