אחרי שהחלטתי לערוך מחדש את הפוסט על אתונה (אחרי ביקורים רבים בעיר), הפרדתי בין האתרים לבין המוזיאונים שביקרתי בהם. יש באתונה מוזיאונים וגלריות רבים, ואט אט צברתי עוד ועוד ביקורים. כך שהפוסט הפך להיות ארוך מאוד, ואני רק רוצה להקל על הקוראים.
מוזיאון האקרופוליס
מוזיאון האקרופוליס הוא אחד המוזיאונים החשובים בעולם. הוא בנוי כמו קופסה זוהרת ומנצנצת למרגלות האקרופוליס על הריסות ארכיאולוגיות של שכונה עתיקה.
את הכרטיס למוזיאון רכשתי במקום (10 יורו בלבד לאחד המוזיאונים החשובים בעולם!). כשהגעתי לא היה תור בכלל, הקופאיות גם נותנות מידע רב. יש אפשרות לקחת סיור מודרך, אבל אם אתם נמנים על אלו שבונים חקירה עצמאית, כמוני, תוכלו לדלות את המידע בקריאה ברשת.
בשנת 1865 הוקם מוזיאון האקרופוליס הראשון על גבעת האקרופוליס בסמוך לפרתנון, ומאז המוזיאון עבר הרחבות ושינויים לאורך השנים. בשנת 1989 יזמה מלינה מרקיורי, שרת התרבות של יוון, תחרות אדריכלות בינלאומית של שחזור אלמנטים מהפרתנון, ובמקביל תבעה מהבריטים להחזיר פסלים ועיטורים המוצגים לראווה במוזיאון הבריטי.
האדריכל השוויצרי ברנרד טשומי חבר לאדריכל היווני מיכאיל פוטיאדיס ושניהם השקיעו מחשבה עצומה בתכנון ובעיצוב, ויצרו במרחק של כ 300 מטרים מגבעת האקרופוליס מבנה בן 23000 מ"ר, הבנוי מבטון חשוף, זכוכית, מתכת וריצוף שיש. המוזיאון בנוי מארבעה מיפלסים, כאשר כל מיפלס שונה חיצונית מהאחר. המיוחד והבולט במבנה הוא השילוב הגאוני בין העיצוב המודרני לבין סגנון אדריכלות המיקדש היווני המסורתי. התוצאה הסופית יצרה עבור המבקר במוזיאון תחושה של שילוב ורצף בין המוצגים לבין האקרופוליס ולפרתנון שבפסגתו. בזמן חפירת היסודות למבנה התגלתה שכונה אתונאית מהתקופה הביזנטית הכוללת רחובות, בתי מלאכה, פסיפסים, בתי מרחץ ומערכות ניקוז, אשר שולבו בקומת המרתף של המוזיאון. רצפת הזכוכית בקומת הכניסה מאפשרת צפייה בחלק מהממצאים הללו (מקור)
המוזיאון בנוי שלוש קומות (ועוד קומת המרתף), ויש הממליצים להתחיל את הסיור דווקא מהקומה השלישית, שמאפשר הצצה על חיי הפרתנון: ההליכה בו מאפשרת הליכה בהיסטוריה העתיקה של המקום. ניתן גם לצפות בסרט שמוקרן כל חצי שעה. בקומה הזו נימצאים גם פרטי פיסול מהפרופיליאה, מקדש אתנה ניקה ומקדש הארכתאון, וניתן לראות את חמש הקריאטידות המקוריות שעיטרו את המרפסת הדרומית של הארכתאון (באתר מצויים העתקים. קריאטידה הוא עמוד אדריכלי מפוסל בדמות אישה הנושאת חלק ממבנה או תומכת בו), זו פעם ראשונה שהקהל יכול להתבונן בפסלי נשים אלה מכל הכיוונים, ומקרוב.
בקומה השנייה מוצגים שרידים של פסלי שיש וחיות ויש מסעדה עם מרפסת המשקיפה אל האקרופוליס
בקומה הראשונה מוצגים שרידי חרס שנמצאו למרגלות האקרופוליס. הקומה, קומת הכניסה, מאפשרת התקדמות איטית אל תוך המוזיאון, כמו מדרון מתון, ולכן גם נקראת הגלריה של מדרונות האקרופוליס. החפצים המוצגים הם מתקופת יוון העתיקה ומעידים על חיי העיר השוקקים והתרבותיים. חלקם הם מתקופות קדומות הרבה יותר.
כאמור, בקומת המרתף מוצגים שרידי רובע מגורים על מתקניו שנחפרו לפני בניית המוזיאון. ניתן להשקיף על השרידים מבעד לרצפת זכוכית, מרביתם שייכים לתקופה הביזנטית הקדומה
התחלתי את הסיור במוזיאון ואחר כך עברתי אל גבעת האקרופוליס והפרתנון. זה איפשר מידע רב על המקום, על חיי האתונאים בעת העתיקה, הצצתי לשכונה העתיקה, וראיתי את הקריאטידות המקוריות. אחר כך בשבילי הגבעה אל האקרופוליס הלכתי כמי שכבר ביקרה במקום והביקור היווה רצץ ישיר בין שרידי חפצים ופסלים אל שרידי המקום עצמו. מול המוזיאון יש כניסה נוספת אל האתר.
המוזיאון השני שמומלץ לבקר בו הוא מוזיאון התכשיטים על שם מעצב התכשיטים איליאס לאלואניס Ilias Lalaounis Jewelry Museum.
כאחת שמתעניינת מאוד באופן שבו חיו אנשים בעולמות עתיקים, שמבקשת לחפור ולבחון את עיצוב הבתים שלהם, הכלים שבהם הם משתמשים, כיצד נשאו את כספם, וכיצד התקשטו, מאוד מאוד התעניינתי במוזיאון. אבל לצערי הרב לא הספקתי לבקר בו
מוזיאון התכשיטנות הוא על שם מעצב התכשיטים היווני איליאס לאלוניס, מוזיאון המוקדש לאמנות התכשיטים והוא אחד משלושה בעולם. הוא ממוקם קרוב מאוד למוזיאון האקרופוליס וכולל אוספים של למעלה מ 4000 תכשיטים וקישוטים המוקדשים להיסטוריה ולאמנות של ייצור תכשיטים.
המוזיאון בנוי למעשה משני בניינים, כל אחד מהם פונה לרחוב אחר. האחד בנוי על בית המלאכה והסטודיו של לאלאוניס והוא מתחם המוזיאון, והשני היה ביתו והוא משמש כיום למשרדי המוזיאון. ניתן לרכוש כרטיסים במקום בעלות של 5 יורו בלבד (אתר המוזיאון)
המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי
למרות שזה אחד המוזיאונים שרציתי לבקר בהם מאוד, יצא לי להיכנס אליו רק בביקורי השלישי. המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי באתונה נמצא בצפון העיר, בשכונת אקסרכיה, ובימים טרופים של אנטישמיות מתגברת כמו באוגוסט 2025 קצת חששתי להגיע למקום.
זו שכונת מהגרים שדרים בה בעיקר פרו פלסטינים וכאן מתרחשות רוב המחאות נגד ישראל. בספרה של ויקטוריה היסלופ, The Figurine (הצלמית, נכון לכתיבת הפוסט הוא טרם תורגם), השכונה הזו מוזכרת רבות, ובעיקר שני מבנים שמספרים את בסיס ההיסטוריה של אתונה. האחד – האוניברסיטה הפוליטכנית – הייתה תמיד מוקד פוליטי חשוב, אבל בנובמבר 1973 הייתה שם ההתקוממות הגדולה להפלת המשטר הדיקטטורי ביוון. זה קרה כשטנק פרץ את השערים וירה בתוכה. השני – מבנה משרד התחבורה, שנמצא לא רחוק מהמוזיאון הלאומי, שם ישבה החונטה הצבאית ששלטה ביוון עד 1973. זה היה המבנה שבה החונטה תפסה את מתנגדי המשטר וענתה אותם למוות, או שלחה אותם למיקרוניסוס – האי שבו עונו מתנגדי המשטר.
הכניסה למוזיאון הארכיאולוגי סמוכה לאוניברסיטה הפוליטכנית (רחוב פטיסיון). במוזיאון מוצגים חפצים מאתרים ארכיאולוגיים ברחבי יוון והמזרח התיכון, מהתקופה הפרהיסטורית ועד העת העתיקה. האוסף נחשב לאוסף העתיקות היווניות הגדול בעולם. מוצגים בו תערוכות קבועות: התערוכה הפרהיסטורית, תערוכת פסלים, תערוכת ואזות וחפצים קטנים, תערוכת עתיקות ממצרים, תערוכה קפריסאית
עוד מוזיאונים שכדאי לבקר בהם:
, Benaki Museum, המוזיאון היהודי של יוון, הגלריה הלאומית, המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית, Basil & Elise Goulandris Foundation (ויש עוד רבים לבחירתכם)
