ג'ניפר איגן, 1962, היא סופרת אמריקאית, חיה בבורקלין. הקרקס הנסתר הוא ספרה הראשון שהתפרסם לראשונה ב 1995 וזכה לפרסים רבים ולעיבוד לסרט בכיכובה של קמרון דיאז. מאז, פרסמה איגן עוד שלושה ספרים, האחרון זכה בפרס פוליצר לספרות.
שנות השבעים
בסצנת הפתיחה, הזמן הוא שבת 18 ביוני 1978, המקום – סן פרנסיסקו. פיבי או'קונור מפספסת אירוע, שם היא פוגשת ידיד של אחותה פיית'. סצנת הפתיחה החשובה והמבריקה מציגה לנו איגן את פיבי את חייה, את יחסה לסביבה ואת התקופה.
שמונה שנים קודם לכן ב 21 בנובמבר 1970 אחותה של פיבי, פיית', מתה באורח מסתורי, בצפון איטליה, אחרי מותה נמצא סם בדמה. היא הייתה בת 17 במותה, פיבי בת 10. גם אביה של פיבי מת, פיבי מרגישה שעבודתו באיי.בי.אם עלתה לו בחייו. הוא עבד שם כמהנדס ולא אהב את עבודתו, הוא מיהר להגיע הביתה לצבעים ולבדי הקנבס, כדי לצייר. רוב רישומיו וציוריו היו של פיית', אחותה. פיית' מצטיירת בעיני פיבי כילדה אמיצה, שרוצה שיראו אותה ושואפת להתבלט, בעיקר אל מול אביה שאותו היא מרצה בכל דרך אפשרית, שמילדותה שאפה לחיות על הקצה. כדי לבדוק את מערכת היחסים בינה לבין אימה ואחיה, ברי, פיבי נוברת בזיכרונה ומגלה שלמעשה מערכת היחסים ביניהם התערערה כאשר ברי רצה להשמיד את הציורים של האב לאחר מותו. פיית' נתקפה בזעם ואסרה עליו לעשות זאת, כדי להמחיש את זעמה היא נעצה מספרי גיזום בירכה.
פיבי מרגישה שאל מול אחותה היא כרוח בעיני אביה "דומה כי אל מול התיעוד המוחשי של ילדותה של אחותה, נותר קיומה של פיבי חמקמק, והדבר בלבל והכעיס אותה" (עמ' 50). כדי לברוח ממות אביה, בורחת פיית' עם בן זוגה וולף, לאירופה. במסעה היא שולחת גלויות מנקודות ציון לאימה ולאחיה, ולפעמים היא גם מזכירה את פיבי. בצפון איטליה, כאמור, היא מוצאת את מותה. מערכות היחסים בין פיבי לאימה, בין פיבי לאחיה ובינה לבין אביה נבחנות על ידה לעומק. פיבי ואימה מגיעות לנקודת רתיחה כאשר בין כל הקושי של מות אחותה, מות אביה ותלאות גיל הטיפש עשרה פיבי מתקשה לקבל את בן זוגה החדש של אימה, האם מתוודה בפני פיבי שאביה לא היה צייר מוכשר, היה אדם קשה והשתמש באחותה פיית': "הוא מינה אותה לאחראית על האושר שלו. זה היה עול כבד מידי – לכל אחד, ובטח לילדה… היא הייתה יצירת המופת שלו" (עמ' 123). פיבי כועסת מאוד ומחליטה לברוח וללכת בעקבות אחותה. היא לוקחת את הגלויות שלה ומתחקה אחר מסעה באירופה. היא עוברת חוויות קיצוניות, כמעט-אונס וחוויה טריפית כאשר היא נוטלת את הל.ס.ד שהיא לוקחת איתה מארצות הברית, ובמשך מספר עמודים יש תיאור מפורט של החוויה שפיבי עוברת. בגרמניה היא פוגשת את וולף, מי שיצא עם פיית' לטיול שם חל מפנה כאשר היא מוצאת אצלו תמונה של אחותה.
הקרקס הנסתר, כפי שוולף מסביר לפיבי היה כמו חלום "כל העניין היה לראות את עצמנו קורים" ובהמשך, כשפיבי שואלת מה זה היה לדעתו, כל התקופה ההיא, עונה וולף: "אני לא יודע. אין לי תשובות בנוגע לתקופה ההיא, פיבי, בחיי. רק שאלות… מה קרה? למה זה לא עבד? או האם זה עבד אבל משום מה אני לא מסוגל לראות את זה" (עמ 223).
הספר סובב סביב שנות השישים הקיצוניות, העוצמתיות ולעיתים אף מסוכנות. הקורא ימצא בו תיאורים והדגשים של שנות השישים כמו סקס, סמים, היפיות, חופש, לבוש ותספורות מיוחדות של שנות השישים ואחר כך השבעים והשמונים, על רקע אירועים היסטוריים: רצח אלדו מורו, ראש ממשלת איטליה, רצח קנדי נשיא ארצות הברית, מותם של ג'ניס ג'ופלין וג'ימי הנדריקס, הופעה של ג'ת'רו טאל, מרד הסטודנטים באירופה, ועוד והמון המון מוזיקה.
זהו ספר הרפתקאות, מסע, רומן חניכה, התבגרות ואולי גם קצת מתח. יש בו הכל, אך במינון נכון. כתוב ברגש, אך לא נופל ברגשנות, קריא זורם ומהנה. מסע מרתק אל תוך שנות השישים על כל משמעויותיו.
