תרבות ותוכן – ספרות, קולנוע, טיולים
הטקסט משקף את תהליך הכתיבה של אחת הסופרות החשובות בסצנת הספרות הישראלית. הוא משקף גם את הצעד הנוסף שרונית מטלון עושה לקראת מיקומה המלכותי בהיכל התהילה של הספרות הישראלית במקומם של הגמוניה פטריארכלית אשכנזית. אם ביצירתה הכללית של רונית מטלון יש יסודות ביוגרפיים, הרי ששלג הוא האוטוביוגרפי-פנטסטי מכולם. הרי מטלון לא באמת חיה עם אביה, ואולי זה ה"תיקון" שהיא היתה רוצה לעשות
את הדיון בספריה של אליף שפאק, ובעיקר את הדיון בנושא הניעות במרחבים, אבחן באמצעות מאמרה החשוב של גלוריה אנזלדואה (Anzaldúa ) "המסטיסה החדשה", תוך התמקדות בשלושה מספריה של הסופרת אליף שאפאק: הממזרה מאיסטנבול כבוד Three Daughters of Eve. בספריה, אליף שאפאק מערערת על המסע הבינארי-ליניארי של הדמות ההגמונית הפטריארכלית ומציגה מסע נשי מעגלי שיוצר דמות מסטיסטית חדשה, היברידית
הכתיבה של טראיי וסוס, למרות איטיותה, היא מעוררת, מרגשת, היא רציונלית ורגישה באותה עת. טראיי וסוס הוא ללא ספק אחד מהיוצרים המשובחים של המאה העשרים, נדיר בכתיבתו.
מאת: אורנה ליברמן רות תלפיות, יקית, פוליגלוטית, מלומנית, אשת תרבות וספרות, בשלנית מעולה, אישה פעלתנית ודעתנית, בעלת אמצעים, מצליחנית, לקתה בשבץ קצת לפני יום הולדתה השמונים. ההתקף השאיר אותה צלולה לחלוטין אך נטולת כושר דיבור ראוי. רות מתבטאת בתנועות ובהעוויות ומתקשה לכתוב ולקרוא. שנתיים לאחר מכן עשתה נסיון התאבדות שלא צלח. ילדיה עומדים בפני סוגיית …
טיול באיסטנבול היא חוויה חושית מדהימה – הצבעים, הטעמים, המודרניות מול העתיקות, המודרניות מול מסורת
סרטו החדש של נורי בילגה ג'יילן הוא סרט איטי, לירי, פואטי, חורפי ומרגש, דרמה אנושית ומשפחתית רבת רבדים. כמו לקרוא רומן היסטורי עם רבדים, רפרורים וקונוטציות רב תרבותיים.
לאיסטנבול ערגתי כבר שנים. כנראה שהפכתי לסוג של טורקופילית בעקבות ספרים, סרטים, מוזיקה וכל שאר צרכי התרבות ש"צצו" בחיי. אפילו שידרתי תכנית מיוחדת על טורקיה בתכנית הרדיו שלי – היTרבות. תגידו אורחאן פאמוק, תגידו אליף שאפאק, תגידו ישר כאמל, נורי בילגה ג'יילן, מולאר, נילופר, איברהים טטליסס, בקלאווה או כנאפה וזהו.. אני שבויה. חוץ מלדבר טורקית – וגם זה אני מעריכה שיגיע – נשאר רק להגיע לעיר, מלכת העולם..
את הספר הזה אפשר לקרוא מתוך פרספקטיבה של פייר בורדייה, הסוציולוג, שכפי הנראה מאוד השפיע על אריבון בשילוב תורת המרחב והשפעות מרקסיסטיות ויחסי הכוח במרחב (פוקו, מרקס). אפשר לנתח כל קטע, כל פסקה, כל משפט, תחת משקפיים אלו, ובכך הספר מורכב מאוד. הוא כתוב באופן מאוד רציונלי, ולכן המקטעים הרגשיים מועצמים.
הקריאה בספריו של סטרנונה הבהירה לי שני דברים עיקריים: את הניעות במרחבים שמרכזם נאפולי וההשוואה המתבקשת לנאפולי אחרת, זו של אלנה פרנטה
מריסה וצ'בלה הן חברות טובות שמשתייכות למעמד הבורגני בפרו, העלילה נפתחת במגע מיני גראפי בין שתיהן. מריסה נשואה לקיקה, המהנדס הידוע והמפורסם בפיתוח וקימה של לימה אנריקה קארדנס. יום אחד נכנס למשרדו עיתונאי מושחת ומגיש לידיו תיקייה ובה עשרים צילומים שלו עם נשים באקט מיני מלפני שנתיים. המטרה שלו לסחוט אותו ולקנות את העיתון הצהוב מאוד שהוא מנהל. קיקה פונה לעורך הדין לוסיאנו, בעלה של צ'בלה וחברו הטוב, שיעזור לו. והוא אכן עוזר לו.