אתונה – מקום הולדתן של המיתולוגיה והדמוקרטיה (Athens)

הדרך לכבוש את כוחו של אדם היא רק באמצעות אהבה וחוכמה ולא בעזרת כוח (סוקרטס)

אחרי מספר טיולים חורפיים ואביביים, כאלה שדורשים סחיבת מעילים, חיפשתי טיול קייצי ומאוורר. רציתי שיהיה קייצי, כייפי, קל במזוודה, בלי מטריה ומעיל למקרה ש.. רציתי שיהיה זול וקרוב. הבחירה הייתה יכולה להיות יעד קרוב, יוון או כל אחד מאייה. כבוגרת לימודי מדעי המדינה ופילוסופיה ולימודי תרבות, לימודים המחייבים דרך חיים, ראיתי בביקור באתונה חשיבות עליונה. מיתוס ופילוסופיה משולבים בה יחדיו מקדמת דנא ולנצח נצחים – כאן נולדה הדמוקרטיה, כאן נולדה המיתולוגיה. הדמוקרטיה עדיין, כמו אז, זקוקה למקצה שיפורים אבל טוב שהיא כאן. ומיתוסים? עליהם אנחנו חיים, לא..?

עריכה: הפוסט הזה עבר מספר עריכות, כיוון שביקרתי בעיר עוד ועוד והשלמתי את החסר

חוץ מדמוקרטיה, פילוסופיה ומיתולגיות הרי שאני מטיילת בעקבות ספרים, ובסוף הפוסט יש רשימה של ספרים שהתרחשו באתונה (שקראתי ואהבתי). וגולת הכותרת – גרפיטי באתונה (ועל כך פוסט נפרד)

לפני שנוסעים, כדאי ורצוי להכיר את המיתולוגיה היוונית, אפילו באופן שיטחי, כדי שיעשה קצת סדר, כדי להבין מה אתם הולכים לראות ולמה. חלק מהטיולים ברחובות – שמות של חנויות, רחובות והגרפיטי – משופעים בהרמזים למיתולוגיות ולפילוסופים.

המיתולוגיה היוונית על קצה המזלג

נעזרתי מאוד בספרה המתומצת להפליא של מעין מזור, אלים גיבורים ומיתוסים ביוון העתיקה, שממקד את הסיפור.

בראשית היה תוהו ובוהו

כמו כל סיפורי המיתולוגיה הקיימים, גם במיתולוגיה היוונית מצויין שבראשית היה כאוס. מתוך הכאוס נוצרו גאיה (האדמה), טרטרוס (השאול), ארבוס (החושך), ניקס (הלילה) וארוס (המוליד).

גאיה יצרה את השמים (אורנוס), את הים (פונטוס) וההרים. ניקס וארבוס יצרו את האתר (האור) העליון ואת היום.

גאיה ואורנוס, הזוג הראשון ששלטו ביקום ומתוכם נוצרו הטיטנים (כוחות הטבע), ביניהם הקיקלופים ואוקינוס. מפה הכל מתחיל להסתבך.

בין האלים מתלקחת מריבה, אורנוס מקנא בילדיו ומחביא אותם בגופם של גאיה. המשא של הילדים היה כבד על גאיה והיא מבקשת מהם לנקום באורנוס. קרונוס, הבן הצעיר, מסרס את אביו באמצעות מגל (כך לכאורה נפרדו השמים מן האדמה). מטיפות הדם של אורנוס נולדו האריניות – אלות הנקם, והגיגנטים – הענקים. כשאיברו של אורנוס מושלך לים נוצר קצץ שממנו נולדה אפרודיטה (או במיתולוגיה הרומית, ונוס).

מזיווג בין האחים קרונוס וריאה נולדו ילדים, הצעיר ביניהם היה זאוס. קרונוס בחרון אפו בולע את ילדיו, את זאוס הוא לא מצליח כיוון שהוסתר בכרתים. כשבגר זאוס, נלחם הוא בתורו באביו, קרונוס, וגרם לו להקיא את הילדים. כאות הוקרה הוא מקבל מהקיקלופים את הברק (מזכיר קצת את סיפורו של ת'ור).

מלחמת הטיטנים

זאוס ובעלי בריתו התרכזו בהר האולימפוס, קרונוס ובעלי בריתו באורתריס. המלחמה בין זאוס לקרונוס נמשכה כעשר שנים וידועה כמלחמת הטיטנים. בסופו של דבר, זאוס מנצח ומשחרר את אחיו: פוסידון (אל הים), הדס (אל השאול), אפולון (אל הנבואה, השומר על המרחק בין האלים לבני האדם, שומר על הרמוניה), הרה (אלת הנישואין, גם אחותו וגם אישתו של זאוס), דמטר (אלת התבואה או החקלאות) והסטיה. זו היתה קבוצת האלים הראשונה.

קבוצת האלים השנייה הייתה: אפולון, דיוניסוס, הרמס, אפרודיטה, אתנה וארטמיס.

מלחמת הגיגנטים

כמו כל מיתוס גם המיתולוגיה היוונית תפקידה לספק הסבר מוסרי ליקום, למלחמה ולשלום. ומלחמת הגיגנטים משמשת לכאורה שיקוף כיצד הגיע הסדר העולם הקבוע אחרי היעדר כל חוק, או: מלחמת התרבות האנושית לבין כוחות טבע פראיים. ולכן, כשהאלים מנצחים ומגיע שלב של שלום קוסמי זהו סמן לעידן של סדר וחוק.

שלושה דורות

המלחמות מסמנות יצירה של שלושה דורות:

1. הדור של אורנוס וגאיה – יצרו את המסגרת של העולם: אדמה, שמים, ים
2. הדור של קרונוס וריאה – יצרו את מרכיב התנועה: שמש, ירח, כוכבים, נהרות ורוחות. כאן נכנסו לעולם גם ישויות אינטלקטואליות: תמיס (חוכמה), מטיס (תבונה ועורמה) ומנמוסינה (זיכרון) – זה הדור המשמר את המסורת האנושית
3. הדור של זאוס והאלים האולימפיים – בדור הזה העולם מקבל את הסדר, האלימות נעצרת ונראה כי האלים ישלטו לנצח

אתנה ואתונה

זאוס מתחתן עם מטיס, אבל כשהוא מקבל את הנבואה שבנו יעשה את מה שעשו הוא ודורות לפניו – יהרגו את אביהם – הוא בולע אותו. כתוצאה מכך נולדת אתנה, אלת החוכמה. לפי מסורת אחרת, פרומתאוס (אחד מהטיטנים, בורא האדם ואל האש) נתן לזאוס את הנבואה שבנו יהרוג אותו, אך סרב לגלות לו מי האם. זאוס מגלה שזו תטיס, אך זו התחתנה עם פלאוס (בן תמותה) ולהם נולד אכילס.

כך, סיפורי המיתולוגיה היוונית שזורים אלימות, אלימות מינית וגילויי עריות, שזורים שמות רבים שאנחנו מכירים בשמם, אבל נתכנסנו לכבודה של אתנה.

כאמור, האלה אתנה היא אלת החוכמה, אך גם המלחמה, האמנות והצדק (ויש האומרים גם אלת שמן הזית והאריגה). לעיתים מלווה את אתנה ניקה, אלת הניצחון. ככל הנראה אתונה נקראת על שמה של האלה. אתונה היא עיר הבירה של יוון והיא אחת הערים העתיקות בעולם. ההיסטוריה המתועדת שלה היא כבת 3500 שנה. היא נבנתה לפני כ 2000 שנה, סביב המאה החמש עשרה לפני הספירה. באתונה נמצא מקדש הפרתנון במתחם האקרופוליס, שנבנה כאות תודה לאתנה על ניצחונה של אתונה והיוונים במלחמת פרס-יוון.

ללא ספק לאתונה השפעה עצומה ברחבי העולם בעת העתיקה והיא נחשבת לערש התרבות המערבית וערש הדמוקרטיה.

הטיול ברחבי מרכז העיר הוא שיטוט בין חורבותיה התרבותיים-היסטוריים-אמנותיים-מיתולוגיים של עיר עוצמתית. חוץ מחורבות העיר, הטיול באתונה מאוד מאוד דומה לטיול ברחובות תל אביב יפו על כל סמטאותיה. כדאי מאוד להיכנס ולהכיר את השכונות והסימטאות היפהפיות, הציוריות והמוזיקליות של העיר. רק כך ניתן להכיר (במובן של לחוש ולטעום. ויש מה לחוש ולטעום) את העיר.

אם תרצו להרחיב את הידע לגבי דמויות נוספות במיתולוגיה, תוכלו למצוא כאן רשימה של הדמויות המיתולוגיות ועל פועלן.

מלונות

חדר עם נוף, A for Athens

התנאי ההכרחי שלי בפעם הראשונה בביקור באתונה בבחירת המלון היה חדר עם נוף לאקרופוליס. חובה מבחינתי. על כל פרט אחר התפשרתי.

כמעט כל מלון מתהדר בחדר עם נוף למקום המרהיב ביותר באתונה בתוספת תשלום. המלון שנבחר בסופו של דבר היה A for Athens, מלון שלושה כוכבים בכיכר מונסטיראקי (Monastiraki Square). ממנו אל כל מקום באתונה (כמעט) רבע שעת הליכה ברגל. המלון יושב ממש בחצי פנייה מרחוב הארמו המרכזי והחדר שלנו פנה אל רחוב הארמו, אל הכיכר, אל המנזר והמסגד שבכיכר, ואל האקרופוליס. בערב עד מאוחר יש רעש, המעלית קטנה וצפופה, אבל החדר המרווח, פינת הקפה, השולחן, הכורסא, הנוף המדהים פיצו על הכל.

בגג בית המלון יש בר מדהים שמגיעים אליו תיירים ומקומיים. לאורחי בית המלון יש ארוחת בוקר עד עשר וחצי, ארוחה טובה מאוד ומשעה 11 המקום מיועד לבילוי. בדלפק יש שירותי איחסון במידה שתצטרכו לעשות צ'ק אין מאוחר בהגעה או צ'ק אאוט מוקדם בחזרה.

השירות של הצוות אדיב ומעבר לזה. הם אפילו הסכימו לעשות עבורנו טלפונים לשמירת שולחנות במסעדות ובירורים אחרים.

ביקור נוסף באתונה היה סופש הופעות של קולדפליי. מכיוון שלא הצלחנו למצוא בית מלון במרכז העיר, למרות שהתכוננו שנה מראש, נאלצנו למצוא בית מלון במחיר סביר רק באיזור כיכר אמוניה.

האיזור לא מסביר פנים בלשון המעטה, אבל בית המלון שלנו בו היה ממש נחמד: מלון בוס בוטיק. המחיר היה שווה לכל נפש. קצת מרוחק ממרכז העיר – אבל זה מה יש!

בביקור אחר, הגעתי לאתונה ללילה, המשכתי לתסלוניקי וחזרתי לעוד יומיים

מלון ללילה אחד, לא יקר אך נגיש, ממוקם בשכונת היפהפייה פלאקה (Plaka). Athos Hotel הוא מלון 3 כוכבים קטן ונוח. הצוות יצא מגדרו כדי לתת שירות משובח. החדר היה מרווח, פרקטי, ו.. משקיף לאקרופוליס.

המלון נוסף שלנתי בו באתונה, Athens Cypria Hotel שוכן כ 20 מטר מאמצע רחוב הקניות Ermou. מלון 4 כוכבים, מיקום מושלם, צוות נהדר ושירותי, ארוחת בוקר מצויינת. וגם לא יקר.

המלון נפתח לראשונה בשנת 1962, והוא מציג תערוכה של אינסטרומנטים ששימשו את עובדי המלון אז. גם בגג המלון הזה יש רופטופ מקסים.

כיכר מונסטיראקי

כאמור, המלון שבו לנו היה על כיכר מונסטיראקי (על שמה של שכונת מונסטיראקי), ממש על גבול השכונות המתויירות פלאקה (Plaka) ופסירי (Psyri). בכיכר יש מנזר ביזנטי (Church of the Pantanassa) מהמאה העשירית, ומסגד עות'ומני (Tzistarakis Mosque) שנבנה ב 1759. על פי המסורת, ציסטראקיס, מושל טורקי באתונה, השתמש באחד מעמודי המקדש של זאוס האולימפי להכנת סיד למבנה, אם כי סביר יותר שהוא השתמש באחד מעמודי ספריית אדריאנוס הסמוכה. מעשה זה הוביל לפיטוריו, מאחר שהטורקים ראו בכך חילול קודש שיגרום לרוחות נקם להתרופף בעיר. אמונה טפלה, שכמה אתונאים האמינו בה ואושרה כשהתפרצה המגיפה בהמשך השנה.

בכיכר יש תחנת רכבת (ניתן להגיע אליה משדה התעופה וממנה ניתן להגיע גם אל נמל פיראוס) ושוק הפשפשים.

הכיכר תמיד מלאת אנשים ויש בה אוירה של חגיגה תמידית (זהירות מכייסים).

אם תיכנסו לסמטאות הרבות של השוק ניתן למצוא בסביבה את Hans & Gretel, חנות ממתקים לילדים, את Hard Rock Cafe האמריקאי, וטברנות נפלאות עם אוכל יווני אותנטי ומוזיקה יוונית. ישבנו בטברנת אפכריס (Efcharis), האוכל היה מצויין, טרי והשירות אדיב. בחלק מהטברנות יש תפריט מיוחד בעברית (לא בדקנו את ההבדל במחירים). בהמשך נמצא גם קוטילי קפה (Kotili Kafe) שהומלץ על ידי מטיילים רבים, אבל ממש לא נהנינו (שירות גרוע ביותר). בהמשך נמצא גם Ellyz Cafe, אם בא לכם לצלם ולהצטלם.

מכאן ודרומה זהו האיזור ההיסטורי העתיק של העיר אתונה, האיזור שבאופן אישי ריגש אותי ובשבילו הגעתי.

כמו מוזיאון פתוח

כדאי להגיע אל פסגת האקרופוליס ברגל למי שיכול להרשות לעצמו. הטיול בין הריסות ארכיאולוגיות ממלא את הנפש ומעצים את ההתרגשות לקראת הדובדבן שבקצפת. ממש אחרי שוק הפשפשים, בקו ישר, פוגשים בספריית אדריאנוס (Hadrian's Library). הספריה נבנתה ב 132 לספירה על ידי הקיסר הרומי אדריאנוס. הוא בנוי על פי הארכיטקטורה הרומית והפרופילאנית (שורת עמודים), עוצב עם כמאה עמודים וכיום נשארו רק אחדים מהם.

עוד קצת ישר ומגיעים אל מתחם עצום,

הפורום הרומי והאגורה הרומית (Roman Agora)

מי שמכיר והיה בפורום הרומי ברומא יודע שאין מה להשוות. ובכל זאת, הפורום, שבו נמצא מגדל הרוחות, נמצא ממש בכניסה לשכונת פלאקה ובדרך למעלה האקרופוליס. הפורום הוא המרכז הפוליטי והדתי של העיר העתיקה, מרכז המסחר והפעילות של העיר. הוא נבנה במאה הראשונה לפני הספירה כשיוליוס קיסר (Julius Caesar) והקיסר אוגוסטוס (Emperor Augustus) מימנו את בנייתו של הפורום וציוו על בנייתם של מספר מבנים שנבנו כהרחבה של אגורה היוונית הישנה.

אגורה או “מקום מפגש”, הייתה ליבה של אתונה העתיקה. אנשים היו באים לשם כדי לעשות עסקים, לעשות קניות, לבלות בזמנם הפנוי, לשמוע פילוסופים מרצים את דעתם, להשתתף בדיונים בבית המשפט, ללכת לבית הספר, לפתח קשרים חברתיים ולנהל פוליטיקה. חפירות באתר העתיקה החלו בתחילת המאה ה20 וממצאים ארכאולוגיים רבים כללו מבנים עתיקים. המבנים העתיקים שהשתמרו בצורה הכי טובה, הם בית המקדש הפאייסטאון (Hephaisteion) והסטואה של אטלוס (Stoa of Attalos) – מרכז קניות עתיק. כיום, בתוך הסטואה שוכן מוזיאון ובית המקדש ובפארק גדול.

להתהלך בין שרידי האגורה ולנסות לחוש את חיי העיר העתיקה בשבילי זהו ריגוש עצום.

מגדל הרוחות (Horologion of Andronikos Kyrrhestes)

כאמור, בתוך המתחם נמצא גם מגדל הרוחות. זהו מגדל מתומן שתפקד כשעון. המבנה כולל שילוב של שעוני שמש, שעון מים וששבת רוח. הוא תוכנן על ידי אנדרוניקוס מקירוס בסביבות שנת 50 לפנה"ס, אך על פי מקורות אחרים, ייתכן שהוא נבנה במאה ה-2 לפנה"ס לפני שאר הפורום. בכל אחת משמונת צלעותיו מפוסלת דמות ייחודית המייצגת כיוון אחר בשושנת הרוחות. בראשית ימי הנצרות שימש המגדל ככנסייה. המגדל כוסה ונקבר באדמה בחלוף השנים, והתגלה בחפירות שנערכו במקום בין השנים 1837-1845.

בתוך מתחם האגורה נמצאים עוד שני אתרים יפהפיים: שער אתנה ארכגיטיס (Gate of Athena Archegetis), נבנה במאה ה 11 לפני הספריה; וספריית פאנטאינוס (Library of Pantainos), נבנתה בסביבות שנת 100 לספירה, בעלת צורה מלבנית מוזרה ומולה שלושה סטאוסים שהכילו חנויות וחדר לכת הקיסר. תורם הספרייה, טיטוס פלביוס פנטינוס, ומשפחתו יצרו אנדרטה שקשרה אותם לקיסר, לאימפריה הרומית, ליוון ולאליטה של אתונה

ההליכה הרגלית תוביל לשכונה קטנה, העתק של כפר מהאיים הקיקלאדיים, אנפיוטיקה

אנפיוטיקה

העלייה אל האקרופוליס מהצד הצפוני של העיר עוברת באנפיוטיקה, שכונה ציורית יפהפיה. השיטוט בשכונה (יש אומרים כפר דייגים עתיק) הוא כמו ביקור בכפר יווני שהזמן עצר בו מלכת. הבנייה של השכונה החלה באמצע המאה התשע עשרה על ידי בעלי מקצוע מהאי הקיקלאדי אנאפי. אלו הוזמנו לבנות את הארמון של מלך יוון, הארמון שבו שוכן היום הפרלמנט היווני מאז 1935. היא גובלת בשכונת פלאקה, אבל עוד אגיע אליה.. בניגוד לפלאקה אין כאן חנויות מזכרות אלא סמטאות צרות ולבנות, מרוצפות באופן המיוחד לה, ותוך כדי עלייה תסתובבו גם אחורה לצפות על העיר אתונה

ההליכה מאחרי תיירים בעלייה הזו היא חוויה בפני עצמה, הם מתלהבים ומדביקים בהתלהבותם, מצלמים ומצטלמים רבות. נגני הבוזוקי בצידי הדרך מאפשרים חוויה עדינה ומלבבת, כניסה לאוירה של ימים עברו.

התאפקתי עוד קצת מלהגיע אל האקרופוליס והפרתנון, ונכנסתי לתוך גבעה הממוקמת קרוב לטיילת המקיפה את האקרופוליס, גבעת Mouseion (גבעת המוזות). שם נמצאים כמה אתרים, אחד מהם היה חשוב לי מאוד לבקר בו, הכלא של סוקרטס

הכלא של סוקרטס The Prison of Socrates

איך זה שאדם אחד יכול להוות סיכון למדינה? כיצד שלטון טוטליטרי יכול להרוס אנשים חזקים וחכמים? אמנם אנחנו שומעים על כך בימינו ורוסיה היא דוגמה לכך, אבל רדיפת אנשים חזקים לא מאוד אופייני למאה העשרים ואחת בלבד. המקרה הקדום הידוע הוא ביוון העתיקה, כשאדם אחד הוקרב למען הצלת היסודות של המדינה. לכאורה.

זהו סיפור הוצאתו להורג של סוקרטס

מי היה סוקרטס ולמה הוא היה בכלא?

סוקרטס נולד וחי ביוון בין 470 ל 399 לפנה"ס. הוא היה פילוסוף יווני ונחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית. הפילוסופיה המערבית התחלקה לפילוסופים קדם סוקרטיים ולכל אלו שבאו אחרי סוקרטס והושפעו ממנו. סוקרטס לא השאיר אחריו כתבים ומה שאנחנו יודעים עליו הוא מכתבי אפלטון וקסנופון.

עיקר עיסוקו של סוקרטס הוא בתורת המידות, אתיקה, מוסר. סוקרטס היה ידוע כמי ששוטט ברחובות אתונה פנה לאנשים ושאל אותם שאלות על העולם, אושר, אהבה, מהו ערך עליון וכיצד מגיעים לאושר. ראשית הוא ביקש מהאנשים להגדיר את אותו נושא ואז שאל שאלות כדי להבין אם שאלה זו אמיתית או מה מקורה ושורשיה. סוקרטס השתמש בתשובותיהם של הנשאלים כמסקנות והמשיך איתן את הדיון כדי להפריך את דעותיו של הנשאל. כך בעצם ניסה להסביר שאנשים – והוא בעצמו – לא יודעים על מה הם מדברים. המוטו שלו

כל מה שאני יודע הוא שאינני יודע

שיטת דיון זו מכונה דו שיח דאלקטי וידועה גם באירוניה הסוקרטית – סוקרטס למעשה ידע מראש את תשובותיהם של הנשאלים ורק רצה לגרום להם להבין שאין הם יודעים דבר, גם אם הם חושבים שהם יודעים (מופיע בדיאלוג מנון)

בשנת 399 נשפט סוקרטס כשהוא בן 70 בעוון כפירה באלים והשחתת מידותיו של הנוער. הוא נמצא אשם ונגזר עליו גזר דין מוות, הוצאה להורג בשתיית רעל. כשישב בכלא תלמידיו ניסו לשכנע אותו לברוח, אבל סוקרטס-אזרח-טוב טען כי אדם שחי במדינה חייב לקבל על עצמו את חוקיה ולכן לא הסכים לברוח:

אם אתם חושבים כי בהורגכם אותי תצליחו למנוע מישהו מלגנות את חייכם המושחתים, אינכם אלא טועים; אין זו דרך מילוט אפשרית או מכובדת

לא ידוע בוודאות שזה אכן הכלא שבו בילה סוקרטס את ימיו האחרונים. הוא נקרא כך, בגלל אמונה שכאן היה כלוא. החפירות הארכיאולוגיות במקום הוכיחו בעקיפין את הקשר של המקום לסוקרטס (למידע נוסף).

עוד ציטוט ידוע של סוקרטס

אינני אתונאי או יווני, אלא אזרח העולם

כאמור, הדמוקרטיה לא הכי מושלמת בעולם, וגם כיום היא רחוקה משלמות. ועדיין טוב שהיא קיימת.

ליד הכלא של סוקרטס נמצאת

גבעת פילופאפוס (Philopappos Monument)

אנדרטת פילופאפוס היא אנדטרה יוונית המוקדשת לגאיוס יוליוס אנטיוכוס אפיפנס פילופאפוס ("אהובו של הסב"), 65–116 לפני הספירה. במקום כדאי לבקר מכיוון שמהגבעה תגלו נוף מדהים לא משנה לאיזה כיוון מבטכם יופנה : זוית נוספת אל האקרופוליס והפרתנון, גבעת ליקאביטוס, מקדש זאוס האגורה העתיקה, הפלקה, שכונות אתונה הצפופות, נמל פיראוס ולעיתים ניתן לראות גם את הים.

אם מזדמן לכם, כדאי לבקר גם בשעת הדמדומים והערב כדי לצפות בשקיעה מדהימה והאורות המנצנצים של אתונה בין הערביים.

כאמור, מסביב לאקרופוליס יש טיילת (ביום חם השמש מכה ולוהטת) ויש גם בתי קפה לנוח. בטיילת יש שני מוזיאונים, באחד מהם (לפחות) כדאי לבקר לפני הכניסה לאקרופוליס, מוזיאון האקרופוליס, כיוון שהביקור במוזיאון מוסיף נופך מיוחד לביקור בגבעת האקרופוליס.

מוזיאון האקרופוליס והאקרופוליס

כתבתי על כך באתונה ותסלוניקי – מוזיאונים.

מכאן יש שתי אפשרויות: לחזור בחזרה לכיוון אנפיוטיקה ואז להיכנס לשכונת פלאקה לנוח באיזו טברנה או בית קפה ולהמשיך לכיוון הגנים הלאומיים וכיכר סינטאגמה, או ללכת לכיוון האגורה היוונית. אנחנו המשכנו לכיוון הפלאקה.

הפלאקה

לא, זה לא המועדון הישן והוותיק בתל אביב. זו שכונה ציורית עתיקה ויפהפייה. השיטוט בין סמטאותיה יוביל אתכם לטברנות קטנות ומקסימות ולא רועשות, כאן מרגישים יוון. רחובות צרים ומרוצפי אבן, חנויות זעירות לתכשיטים, בגדים ופריטי קרמיקה, בתי קפה וטברנות משפחתיות. כדאי מאוד לנוח בה להנות מהאוירה, המוסיקה הנעימה והלא מעיקה, מהשירות האדיב של המלצרים (רובם גברים). אם מזדמן לכם, כדאי לבקר גם כאן בדמדומים כיוון שהשקיעה צובעת את המקום בצבעים רכים ומלטפים, ואפילו חיזרו לבקר בערב, האורות, המוזיקה האוירה המיוחדת.

קשת אדריאנוס (Arch of Hadrian)

שכונת הפלאקה מגיעה עד לגבול עם החלק המודרני יותר של העיר. הגבול הזה מתוחם באמצעות שער עתיק, שער / קשת אדריאנוס. קשת אדריאנוס ממוקמת על הדרך העתיקה בגבול שבין עיר האלים (האקרופוליס) לעיר הרומית החדשה ומקדשו של זאוס, היא נבנתה במאה השניה לספירה כשער הניצחון לאדריאנוס, שתקופת שלטונו המשגשגת הביאה עמה את פריחת האומנויות, הציור, הפיסול, הכתיבה והאדריכלות.

זאוס אולימפיון ( Temple of Olympian Zeus)

זהו השער למקדש זאוס אולימפיון, מקדש אדיר ממדים, בעל חמישה עשר עמודים, שבנייתו החלה במאה ה-6 לפנה"ס באתר עתיק ומוקדש לאל זאוס. הבנייה של המקדש הסתיימה ב 131 לספירה (כשבע מאות שנה אחרי הקמתו)

למבנה היו 104 עמודים, ופסל ענק של זאוס שלצידו פסל ענק של אדריאנוס. צמוד למקדש תראו את שער אדריאנוס שהוקם שנה לאחר המקדש ולכבודו. על השער חקוקה בצד הצפון מערבי הכתובת “זו העיר אתונה, עירו העתיקה של תזאוס” (תזאוס היה מלכה המיתולוגי של אתונה), ובצד בדרום מזרחי “זו עירו של אדריאנוס, ולא של תזאוס”

הגנים הלאומיים של אתונה Athens National Garden

לא רחוק משם נמצאים הגנים הלאומיים של אתונה. זוהי ריאה ירוקה בלב ליבה של אתונה, פארק היסטורי עצום ושקט, עם צמחים מקומיים ואקזוטיים, וגם שרידים ארכיאולוגיים וספרייה לילדים. אפשר לטייל במקום שעות, לטבול באלף גוונים של ירוק ולשכוח את ההמולה שמסביב.

ליד הגנים נמצא זפיון (Zappeion Hall) – בניין גדול המשמש בדרך כלל לפגישות וטקסים, רשמיים ופרטיים כאחד, והוא אחד מציוני הדרך המודרניים המפורסמים ביותר של העיר.

כיכר סינטאגמה (Syntagma Square)

מול הבניין נמצאת כיכר סינטאגמה, הכיכר המרכזית של אתונה. הכיכר נקראת כך לזכר החוקה שהוענקה לעם בעקבות המרד שפרץ בכיכר ב 3 בספטמבר 1843, ולכן נקראת גם כיכר החוקה. זו הכיכר החשובה ביותר של אתונה המודרנית מבחינה היסטורית וחברתית.

החייל האלמוני (Monument to the Unknown Soldier)

ברחבת בניין הפרלמנט נמצאת האנדרטה לזכר החייל האלמוני, אנדרטה המוקדשת לשירותיו של חיילים אלמוניים שנהרגו במלחמה. אנדרטה דומה נמצאת בערים גדולות נוספות בעולם, והיא נבעה מתנועה להנצחת החיילים האלמונים שקמה במלחמת העולם הראשונה.

האגורה היוונית

האגורה באתונה העתיקה היא הידועות בעולם העתיק. האיזור נבנה במאה השישית לפני הספירה, ובתחילה היו בה מבני מגורים. לאחר מכן נוצרה רחבה שנועדה לממשל של אתונה ונבנו במקום מקדשים להפייסטוס, זאוס ואפולון. נערכו בה מפגשים ציבוריים, נבנתה בה מערכת בתי המשפט של אתונה, וכל אזרח היה יכול לשמש בחבר המושבעים. בתקופת האימפריה הרומית הפך האזור לאיזור מגורים ואיבד את חשיבותו הציבורית.

סביב האגורה היו חמש סטואיי שהידועה והמפוארת שביניהן הייתה הסטואה של אטאלוס שנבנתה בתקופה ההלניסטית. תוכלו למצוא שם גם את המקדש לאלה אפרודיטה (Altar of Aphrodite Urania), שנבנה במאה החמישית לספירה. וגם את פסלו של זאוס (Stoa of Zeus Eleutherios), שנבנה ב 425-410 לפני הספירה.

לאן שלא תלכו תראו גבעה שבראשה אנטנות, זוהי גבעת ליקאביטוס.

גבעת ליקאביטוס

הנקודה הגבוהה בעיר שניתן לראות אותה מכל נקודה בעיר. פסגתה נקראת גבעת הזאבים (ליקאביטוס), וגם היא טומנת בחובה סיפור מיתולוגי:

האלה אתנה חפצה בכך שארמונה העתיד להיבנות על גבעת האקרופוליס יהיה כמה שיותר גבוה וקרוב לשמיים. כדי לקדם את הרעיון יצאה אתנה בלילה גשום וסוער לרכס הרי הפנטלי "ולקחה" משם חתיכת סלע ענק אותו התכוונה להניח על גבעת האקרופוליס במטרה שישמש בסיס והגבהה לארמון שיבנה עליו. בדרכה לשם פגשה שתי ציפורים שחורות, אשר מסרו לה חדשות לא טובות בנוגע לנושא בו הייתה אמורה לטפל בדחיפות. עקב הבהלה שתקפה אותה נשמט הסלע הענק מידיה ונפל לקרקע, כך נולדה גבעת הליקאביטוס…

בתקופה הקדומה ניצב במקום מקדש לכבודו של זאוס, ראש האלים במיתולגיה. לאחר מכן בתקופה הביזנטית החליפה אותו כנסייה על שמו של פרופיטיס איליאס, הלא הוא אליהו הנביא. כיום ניצבת במקום כנסיית סיינט ג'ורג'. בכל ערב פסחא ניתן לחזות במקום בטקס דתי בו משולבת תהלוכת לפידים מיסטית (מקור)

יש כמה הסברים ואגדות אורבניות אודות מקור השם ליקאביטוס Lycabettus  –  הראשון ברשימה הוא: "גבעת הזאבים", זאת משום שבימים עברו הוא שימש כביתם של להקות זאבים שהתמקמו על הגבעה המיוערת (lykos הוא זאב ביוונית). ההסבר השני מתייחס למילה היוונית העתיקה Lykavges שמשמעותה היא זריחה, והכוונה לכך שממקום זה ניתן לצפות בזריחה היפה ביותר. ההסבר האחרון קשור לשמו של פרח לבן וקטן בשם Lykous, אשר בעבר כיסה בהמוניו את הגבעה.

זוהי השכונה ההיפסטרית של מרכז אתונה, מרחק הליכה מהגנים הלאומיים. היא קרויה על שם המקדש העתיק של הרקולס פנקראטס ("כל יכול"). בשכונה כמה ציוני דרך חשובים: אצטדיון פנאתינייקו, שאירח את המשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים בשנת 1896; בית הקברות הראשון של אתונה ועוד כיכרות ומרכזי תרבות אייקונים. בשכונה נמצא גם מוזיאון גולנדריס לאמנות עכשווית, המוקדש לאמנות יוונית פוסט-ביזנטית.

זוהי שכונה יפה, שקטה ומיוחדת.

Tripodon Street

בביקורי השלישי ביקרתי גם ברחוב העתיק ביותר באתונה. כלומר, כנראה שעברתי בו גם בביקוריי הקודמים, אך לא ידעתי עליו דבר. טריפודון הוא לא רק הרחוב העתיק באתונה, הוא למעשה הרחוב העתיק ביותר בכל אירופה. הוא בן כ 2500 שנה והוא ממוקם בשכונת הפלאקה, במורדות האקרופוליס.

חלק גדול מרחוב טריפודון של ימינו עדיין עוקב אחר הדרך העתיקה, ולמרבה הפלא, הוא שמר על אותו שם. עובדה מדהימה זו אף מוזכרת בספר השיאים של גינס.

רחוב טריפודון היה אחד הרחובות הרחבים ביותר באתונה העתיקה, רוחבו שישה מטרים (כ-18 רגל), והיה הדרך הקצרה ביותר להגיע מתיאטרון דיוניסוס לאגורה.

 

שיט או חוף ים?

ואם נשאר לכם עוד זמן, יש אפשרויות רבות של בילוי בחופים, או יציאה לכיוונים אחרים ביוון באמצעות רכבת המטרו שבכיכר מונסטיראקי:

חוף בוליבר או Mojito Bay – חופים נקיים ומסודרים שיש בהם מוזיקה נעימה במהלך היום ולקראת הערב היא מתגברת למסיבות עד הבוקר.

אגם ווליאגמני – לפי המלצות של אנשים כדאי להגיע כמה שיותר מוקדם כי אחרת לא יהיה לכם מקום, יש שם מסעדות ובתי קפה. אני לא יודעת אם יש תחבורה ציבורית, ניתן להגיע במונית. אפשר לבלות במקום כחצי יום, ויש דגים קטנים שעושים טיפול פדיקוריסטי..

הפלגה – ניתן להגיע לנמל פיראוס (ברכבת מכיכר מונסטיראקי או במונית) ומשם להפליג לאחד האיים הקרובים (אגינה, הידרה – האי של לאונרד כהן – אגיסטרי ועוד). אם זו העונה החמה כדאי מאוד להזמין כרטיסים מראש: לינק לאתר

וכמובן שאפשר לקחת את הרכבת אל כל מקום אחר ביוון, כולל מטאורה.

*עריכה:

חזרתי לאתונה לאחר שנתיים. הפעם הפלגנו.

רכשנו מבעוד מועד (לינק לאתר) כרטיסים לאי אגינה, אי הפיסטוקים, ולאי אגיסטרי.

לקחנו רכבת ממרכז העיר אתונה (יש במונסטירקי וגם באמוניה – הרכבת היא חוויה בפני עצמה: מצויירת גרפיטי, ישנה והתחושה היא של חזרה בזמן. המחיר זול מאוד – פחות מ 5 יורו לשני כרטיסים הלוך ושוב. יורדים בנמל פיראוס וניגשים לשער שכתוב על הכרטיס. משם לקחנו מעבורת עד האי אגינה.

האי אגינה ידוע בגידולי הפיסטוקים הרבים שבו. מכאן הם משווקים לרחבי אירופה. מטעמי הפיסטוקים נפלאים: ממתקים, פסטו, ליקר, והפיסטוקים עצמם באמת מיוחדים. ואפילו יש קונדיטוריה מיוחדת שמבוססת על .. פיסטוקים. טיילנו בסימטאות שליד הנמל ואחר כך לקחנו מונית לאחד החופים.

מזג האוויר היה מוזר: מעונן ואף התחיל לרדת גשם. אז החלטנו לקצר את הטיול ולחזור לאתונה. כשרצינו לעשות את זה דרך האתר, הם ביקשו עמלה של 9 יורו לאדם. אבל כשמגיעים לנמל האי יש בודקה ששם ניתן לבטל את הכרטיסים ללא עמלה – אבל גם ללא החזר כספי.

כשהגענו לנמל פיראוס באתונה ירד גשם חזק, אז חלקנו נכנסו לזארה, כמובן.

אני הייתי ממש רעבה וגיליתי שממש מצד שמאל בפינה חבויה יש את אחת הטברנות הטעימות שאכלתי בהן באתונה (בחלק על האוכל)

קניות

רחוב ארמו

רחוב המותגים Voukourestiou

מתחם האאוטלט McArthurGlen Designer Outlet Athens

נסיעות

אוכל

אוכל הוא עניין של טעם, וטברנות ומסעדות שהומלצו על ידי רבים התגלו כמאכזבות. אם חשקה נפשכם באוכל יווני אותנטי אתם מוזמנים לבחור לכם טברנה מכל מיליוני הטברנות הזרועות בשטח אתונה, אם בסמטאות ארמו ואם בשכונות הציוריות והיפהפיות וכדאי מאוד לחוות אותן (ההמלצה שלי לעיל היא טברנת אפכריס (Efcharis) ), ויש את זורבס (Zorbas) בפלאקה, הציורית והיפהפייה, וליד הארמו (וגם בכיכר מונסטיראקי) נמצא ה Greco Project, אוכל יווני טעים ושירות מצויין.

אני צמחונית (שאוכלת דגים), רוב המסעדות כבר מבינות שיש צמחוניים וטבעוניים בקהל ומצרפות אוכל מותאם או סימונים מיוחדים ליד האוכל. אבל יש גם מסעדות צמחוניות בלבד. הרשת העולמית Avocado היא אחת מהן. לראשונה הכרתי אותה באמסטרדם (הייתה עמוסה לעייפה, אבל טעים), האוכל מבוסס כמובן על טהרת האבוקדו. וכן – האוכל טעים מאוד. לצערי זיהיתי אותה רק בפעם השלישית שהגעתי לעיר ובשל חופשת הקיץ היא הייתה סגורה.

במלון NYX נמצאת בקומה ה 9 מסעדה מושלמת. לא זולה אבל נהדרת ועם נוף לאקרופוליס: Kalua Athens (להזמין מקום מראש!)

עוד טברנה שכדאי להזמין אליה מקום מראש: Zurbaran Athens

מסעדות נוספות מומלצות: atitamos, Tavern Klimataria

מסעדה קלאסית שמכינה אוכל יווני אותנטי וטעים ממש פגשתי רק בפעם השלישית כשהגעתי לעיר – Atnens Cook (בין היתר, הזמנתי קציצות קישואים והן היו הטעימות בעולם).

בנמל פיראוס, מצד שמאל של זארה נמצאת בפינה חבויה טברנה מקסימה עם אוכל אותנטי וטעים ממש!

ברחוב Perikleous יש דוכן פאסט פוד של מאכלי ים

*עריכה

רק בטיול השני שלי לאתונה גיליתי שיש הבדל בין טברנה לבוזוקייה. טברנה היא כמעט כל מקום שבה אוכלים וקצת מנגנים. בוזוקייה זה המקום שבו גם רוקדים ושוברים צלחות

אני צמחונית ואני שמחה לגלות כל פעם מחדש שבעולם כולו יש בתפריט סימן מיוחד לצמחונים וסימון מיוחד לטבעונים. אז שמחתי לגלות שאפילו יש סופלקי (Souvlaki) צמחוני (פירוש המילה סופלקי הוא שיפוד, וזה הוא בשר על שיפוד עם ירקות).

אוכל איטלקי טוב תמצאו באוביו (ליד האוביו יש מסעדה בשם נולאן, מומלצת גם היא) או בקוזינה

ברים: בסביבת מונסטיראקי (ונאמר לי שבכלל) כמעט בכל בית מלון יש RoofTop, בר מסעדה שמשקיפים לאקרופוליס. במלון שבו לנו יש בר שהמוני תיירים ומקומיים (ממש!) הגיעו אליו.

בשכונת פסירי נמצא Little Kook, בית קפה צבעוני שלקוח מאגדות ילדים, בעיקר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות. אטרקציה חביבה לצילום, ממש לא לאכול שם..

פינת כל בית צריך מרפסת

ספרים שהתרחשו ביוון: 

עיון: אלים, גיבורים ומיתוסים ביוון העתיקה / מעין מזור, האוניברסיטה הפתוחה, 2014

שירה: קונסטנדינוס קַוואפיס, עיקר העיקרים [אסופת שירים] / יאניס ריצוס, שירים / גיאורגוס ספריס

מחדר לחדר – אנתולוגיה של 28 סיפורים יווניים בני זמננו / ערך ותירגם אמיר צוקרמן

ויקטוריה היסלופ – כמה מספריה (חוטים מקשרים) (הצלמית)

רוחות הזעם / אלכס מיכאלידס  |  אנטיגונה / סופוקלס  |  הדוד פטרוס והשערת גולדבך / דוקסיאדיס ופאפאדימיטריו  |  קווי מתאר / רייצ'ל קאסק  |  הלילה אין לנו חברים / סופיה ניקולאידו  |  סוחרי האומות / אלכסנדרוס פאפאדיאמנטיס  |  חאדולה / אלכסנדרוס פאפאדיאמנטיס  |  זורבה היווני / ניקוס קאזאנצאקיס  |  חירות או מוות / ניקוס קאזאנצאקיס   |  פאפא יאנארוס / ניקוס קאזאנצאקיס   |  תירגול רוחני (או מושיעי האל) / ניקוס קזנצאקיס   |   נחש ושושן צחור / ניקוס קזנצאקיס   |  היסטוריות / הרודוטוס  |  שירו של אכילס / מדלין מילר  |  קירקה / מדלין מילר  |  האימא של הכלב / פאוולוס מאטסיס  |  חיי איסמעיל פריק פשה / ראה גלנאקי   |  טלגו / ואסיליס אלכסאקיס   |  יומן חצות / פטרוֹס מרקריס  |  לכֿבֿוד הכּבֿוד / יורגוס יואנו   |  למכירה (FOR SALE) / וואסיליס קונסטנטינו   |   מאוטהאוזן / יאקובוס קמבנליס   |  מירטוֹס / פאוולוס מאטסיס   |  משחק סגור / פּטרוֹס מרקריס   |  נשיקת הבוגד / מיירה פאפאתנסופולו   |  נוסטלגיה של דרקונים (או המומיה והפרופסור) / דימוסתניס קורטוביק   |  סיפור זמנים עברו / אריס פאקינוס  |  קסנדרה והזאב / מרגריטה קאראפאנו   |  קצוצים / ניקוס קסדגליס   |  רבטיקו / קוסטאס פֿריס   |  ריקוד השושנים / אנדוניס סורוניס   |  שיער צבוע אדום / קוסטַס מוּרסֶלאס   |  שלוש הטבעות / קוסטאס טאח׳ציס   |  שקרים / לנה דיוואני   |  תרנגול ללא רחמים / ח׳ריסטוס ח׳ומינידיס   |  סלוניקי – עיר של רוחות / מארק מאזוור   |  פרברי אתונה / מוריס פוליטי  |  אלכס בראון / גלויה מאי יווני

The Colossus of Maroussi / Henry Miller | Apartment in Athens / Glenway Westcott

The House on Paradise Street | Sofka Zinovief | Outline / Rachel Cusk | Plunder With Intent / J E D’Este Clark | The Names / Don DeLillo